אלעזר שטרן:
מה שאני אומר, שגם אם דעתכן לא תתקבל וזה יישאר כן בחוק הזה, אז גם בתוך החוק הזה צריך לתת את הדעת על ההגדרות של מה שדיברתי קודם ולתקן גם בחוק ההוא.
אלעזר שטרן:
הדבר האחרון הלא שוויוני, אני דיברתי קודם ונתתי דוגמאות גם של חירוף הנפש, גם של שעות העבודה שכתובים בחוק שירות לאומי ב-2014, אני אזכיר, יש מי מפקח על השעות ולאן הוא יכול להיכנס, אם זה שירות ביטחוני. זה סעיף ארוך, אני לא רוצה להקריא, מי שירצה אני הבאתי את החוק הזה איתי. אני רק אומר שיש הרבה דברים שיצט...
מירב כהן:
כמובן שהשירות האזרחי-ביטחוני הוא שנתיים ולא שלוש, אין בו מילואים והוא לא עונה על הצרכים הדחופים שהצבא תיאר כאן, ולכן אני חושבת שנכון לאפשר אותו רק אחרי שהצבא מקבל את המענה לצרכים הדחופים שלו. אחרי שהצבא בא על סיפוקו ומקבל את מה שהוא צריך אז אפשר להפנות למקום הזה, אבל הצבא צריך לקבל את הראשוניות.
דבר...
מירב כהן:
אני חושבת שהוא עיתונאי רציני, שי כהן.
יעקב אשר:
שי כן, אבל אותו בן אדם שאמרת הוא לא בשום תפקיד בדגל התורה.
מירב כהן:
זה מה שהוא מפרסם, אני מתבססת על דברים שפורסמו שבעיניי הם מאוד מטרידים וחשוב שאתם אומרים את זה.
יעקב אשר:
בסדר, אתם כל היום מתבססים רק על פרסומים.
יעקב אשר:
זה עד כדי כך שממלא מקום ראש עיריית בני ברק, שקוראים לו מנחם שפירא, שהיה צריך להוציא הודעה שהוא לא אמר מילה בעניין.
מירב כהן:
אגב הוא אומר: בימים כתיקונם ש"ס פועלת לכנס את המועצה שלה על אירוע כזה ולא נותנת לעסקנים הליטאים לדאוג רק לאנשים שלהם.
יעקב אשר:
עכשיו זה הקראה של פרקי עיתונות כאילו?
מירב כהן:
אפשר רק להתייחס למסגרת הדיונים? האם יש לזה מגבלת זמנים שאתם שמים?
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו מנהלים את הדיון, עוברים סעיף סעיף, כל אחד מקבל את הזמן שלו, החברה האזרחית, זה ייקח את הזמן.
מירב כהן:
כאילו ייקח כמה זמן שייקח, אין מגבלה?
יעקב אשר:
היא שואלת אם אפשר למשוך את זה שמונה חודשים.
היו"ר בועז ביסמוט:
היא שאלה שאלה לגיטימית, קיבלה תשובה לגיטימית, הכול טוב. היא שאלה שאלה סופר לגיטימית.
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. לגבי השירות אזרחי, קודם כל להזכיר מה שכל הזמן מוזכר פה, בשירות אזרחי לא יכול אותו בחור שרוצה לשרת לשרת בלי אישור של הצבא. זה חייב להיאמר. הוא יכול גם להחזיר אותו בחזרה ולא לקבל אותו בכלל לשירות האזרחי, או שיחליט שהוא רוצה אותו אצלו והוא חושב שהוא יותר טוב אצלו, זה גם נת...
יעקב אשר:
מדובר על 10%. אם מדובר על 10% אז זה קדימות של 90%.
ינון אזולאי:
עוד פעם, יכול להיות שאותו אחד, בהעדפה שלו הוא רוצה רק שירות אזרחי כי יכול להיות שהוא לא יילך למקום אחר, הצבא אומר שהוא לא מאשר לו שירות אזרחי, הצבא מחליט שהקדימות זה לו או שהוא אומר שהוא לא מתאים לו, מכל מיני סיבות. זה המצב של השירות האזרחי.
כשמדברים על ה-7 באוקטובר, מה היה לפני זה, אני תמיד אומר, א...
משה טור פז:
למה זה קשור? ינון, תסביר לי את המשפט האחרון שלך, אני באמת רוצה להבין.
ינון אזולאי:
אז אמרתי, גם אמרו פה קודם, צריך שהשירות אזרחי הזה יחסוך גם מהצבא, קודם כל הוא נותן למקומות שבמקום חיילים ייקחו את השירות האזרחי. ואני אומר, אותם אלה כמו זק"א, כמו איחוד הצלה, כמו מד"א, כמו כבאות, שאין חולק שהם באו ב-7 באוקטובר, אף אחד לא קרא להם והם הגיעו, והשאירו פצועים והשאירו הרוגים והשאירו גם ית...
ינון אזולאי:
יש כאלה שאנחנו יודעים, בסדר, הם לא מוכנים כרגע ללכת לצבא, מכל מיני סיבות, זה אומר שיותר קל לו להגיע בלי המדים, זה אומר גם בשב"כ יש בלי מדים. אגב אם מדברים איתי על אי שוויון, ברגע ששמת על עצמך מדים אתה יכול להגיע לקריה, אתה יכול להיות במודיעין, אתה יכול להיות בכל מקום שלא תמיד אתה מסכן את החיים שלך ו...
ינון אזולאי:
כל הנושא הזה גם מצמצם את אי השוויון ואפשר להתייחס גם לנושא הזה. לכן השירות האזרחי צריך להיות בפנים גם כחלק מהיעדים. ואנחנו מדברים על השירות האזרחי הביטחוני.
אגב גם לגבי הארכה, מה שמירב אמרה, דיבר ראובן ואמר שבחוק החדש כשיביאו אותו יש גם הארכה של הזמנים.
משה טור פז:
ינון, הבנתי הכול, רק לא למה זה צריך להיות ביעדים. אם זה חשוב זה חשוב, אבל מה הקשר לצורכי הצבא?
ינון אזולאי:
אני יכול להסביר פעמיים, פעם שלישית זה כבר - - -
מטי צרפתי הרכבי:
ינון, אני לא הבנתי למה לבן שלי לא הייתה אפשרות ללכת לכב"ה, למד"א או לכל גוף אחר והוא היה חייב ללכת לצבא. למה זה לא היה ביעדים של הבן שלי?
ינון אזולאי:
אני אגיד לך למה, כי גם בת משפחה פנתה אליי ואמרה לי למה לבן שלה לא הייתה אפשרות, יש לי במשפחה שלי, בני דודים שלי שנמצאים בעזה ובלבנון ואמרו לי למה הבן שלי לא היה במודיעין? למה הבן שלי לא היה בקריה? אני אומר זה אי שוויון, זה כן אותו דבר, זה צמצום של אי שוויון. אתם לא חייבים להסכים, זו הדעה שלי.
אלעזר שטרן:
לא, אבל תגיד לו שהוא יילך לשירות הביטחוני והוא יהיה בקריה, הוא יהיה איפה שהוא ירצה.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה, אדוני. אנחנו צריכים כל הזמן להיזהר מפגיעה באלמנט השוויון. אם אנחנו רוצים לפתוח עוד ערוצים של שירות צבאי שהם יהיו בשירות האזרחי-ביטחוני, צריך לפתוח את זה לכולם, לכל הבנים ולכל הבנות וזה לא צריך להיות בחוק הזה. כי גם הבן שלי אולי היה מעדיף ללכת למד"א או למוסד והוא היה יכול גם עכשיו שתהיה לו עבוד...
מטי צרפתי הרכבי:
וגם אני אוכל לישון בשקט ולא לפחד מהדפיקה בדלת. זה קודם כל חד משמעית. אבל אני רוצה לומר משהו לאדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, לפני שבועיים ישבנו כאן ועשינו הארכה להוראת שעה לעוד ארבעה חודשים. הסבירו לי שהוראת השעה הזו היא מוצר משלים לחוק גיוס למעל גיל 21, ואם אתה נשוי פלוס ילד אתה עושה 36 שעות של ...
מטי צרפתי הרכבי:
נכון, רק אם צה"ל מוותר עליו ומעל גיל 21 וזה מסלול שגם אתה יכול להתפרנס ממנו בכבוד. אתה לא תלמיד ישיבה. החוק הזה מדבר על מי מוגדר תורתו אומנותו ובגין זה הוא יקבל פטור. אנחנו עושים שם גם זה וגם זה ועכשיו כל חרדי שהוא תלמיד ישיבה אז בוא נעשה לו מסלול עוקף שכול.
לא, זו לא מטרת החוק. מטרת החוק היא מי תור...
מטי צרפתי הרכבי:
אני רק רוצה לומר, גברתי ואדוני, שהחוק הזה לא אמור ליצור מתווה הוליסטי לתוכנית כבקשתך למה מסלול השירות שאתה עושה למדינה, הוא אמור להגדיר מי תורתו אומנותו ומה היעדים שלהם, מה המכסות שלהם. אנחנו כאילו הולכים הפוך, זה לא יכול להיות, אם אתם פותחים ערוצים נוספים של מסלולי שירות חובה תפתחו אותו לכל אזרחי י...
אביחי אברהם בוארון:
10% בלבד שהולכים לשירות ביטחוני. אנחנו רוצים להצליח בחוק הזה להגדיל את הגיוס. אם אנחנו אומרים שסעיף אחד קטן, 10% מסך המתגייסים, ישרתו בשירות ביטחוני שמאפשר - - -
אלעזר שטרן:
איזה מתגייסים? בוארון, אתה לא מכיר את החוק.
יעקב אשר:
אי אפשר לומר דעה אחרת. ד-מו-קרט-יה.
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא לא דיבר עוד, תנו לו לדבר. זו דעתו, קוראים לזה כנסת, פרלמנט, דמוקרטיה.
אביחי אברהם בוארון:
אנחנו רוצים לגייס בארבע השנים הקרובות לפי החוק מעל 30,000 חיילים, הגיוני ביותר.
משה סולומון:
זה גם בהגדרה עצמה, השנה הראשונה היא שנה וחצי. בסדר, תוריד לו עוד 4,000, זה הכול.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין שחבר הכנסת בוארון אומר דברים שמפריעים או האופוזיציה לא אוהבת, מה לעשות, מותר לשמוע אותו.
אביחי אברהם בוארון:
בואו נספור ביחד לטובת חברי האופוזיציה, אלעזר שטרן שטוען שאני לא מכיר את החוק - - -
אביחי אברהם בוארון:
תעשה לי טובה, כשאתה אומר שאני לא מכיר את החוק, לך תלמד את החוק, לך תקרא אותו ולך תחבר את המספרים, כי אתה לא מכיר את החוק. עכשיו אני אקריא לך ואני מבקש שזה לא ייכלל במסגרת הזמן כי אני רוצה לדבר על ה-10%.
8,160 בשנה וחצי הראשונות, לשון החוק שנה, ועוד 6,840 ועוד 7,920 ועוד 8,500. עכשיו אתם רושמים את המ...
איריס שפירא:
לא, הם לא יבואו ממילא. אם אין סנקציות אף אחד לא יבוא.
מטי צרפתי הרכבי:
בוארון, היום כולם צריכים להתגייס, הם מתגייסים היום על פי חוק.
משה סולומון:
לא חייבים להסכים, אבל הוא אומר דברים מתוך החוק.
יוסי פוקס:
אגב, בוארון למד לימודי ליבה אז הוא ידע לחשב.
היו"ר בועז ביסמוט:
עכשיו אני מדבר. מטי צרפתי, את בקריאה ראשונה. בוארון דיבר על 30,000, קפצתם כולם. אני יושב פה בצד ויש פה לידי מנהל הוועדה והוא עשה את החשבון, 31,420 בארבע וחצי שנים.
אביחי אברהם בוארון:
תודה רבה. כן, אלעזר שטרן, מי לא מכיר את החוק? אלעזר שטרן עכשיו מחשב את החישוב הזה.
אלעזר שטרן:
לא, על משהו אחר. אני לא יודע דברים? בוא אני אגלה לך, מתוך 600,000 שמתגייסים בארבע שנים.
אלעזר שטרן:
תשאל את רח"ט תומכ"א. מה אתה אומר 30,000? 30,000 זה על 600,000 שמתגייסים. מה, לא הלכת עשר שנים?
יוסי פוקס:
בחוק שלהם הם לא הגיעו לזה ב-25 שנה.
ינון אזולאי:
אגב בחוק הקודם, לפני ה-7 באוקטובר, ב-25 שנה אולי הייתם מגיעים לשם, גם לא.
אביחי אברהם בוארון:
ביקשתי את זכות הדיבור כדי לדבר על אות ם10%. לגבי ה-10% הללו מדובר בסכום, לא רוצה לומר זניח, אם אנחנו מדברים על מעל 30,000 אז מדובר ב-3,000 חיילים בארבע שנים, 50% בשנה החמישית. זה לא כמות זניחה של חיילים.
משה טור פז:
זה 50% מהמחזור, לא מהבריכה. שים לב, אביחי. תהיה איתנו, הוא עכשיו דיבר אחוזים.
אביחי אברהם בוארון:
בוא נתמקד ב-10% הללו. 10% הללו הם חיילים שאם אנחנו רוצים להצליח בחוק ולהצליח זה אומר מבחינתי לעמוד ביעד של אותם 30,000 פלוס חיילים בארבע שנים. זה אומר שאני "תורם" 3,000 חיילים - - -
אביחי אברהם בוארון:
3,000 מועמדים לשירות ביטחון. חברים, זה בלתי אפשרי, אם אנחנו רוצים לשמוע אחד את השני אז תנו להשלים טיעון.
אביחי אברהם בוארון:
אז אם אנחנו רוצים להצליח במהלך הכולל כולו, במהלך של גיוס מעל 30,000 חיילים ולטובת הדבר הזה, גם אם זה תקוע למישהו בגרון, אנחנו נותנים 3,000 חיילים, לא זורקים אותם מחוץ לפול, אלא נותנים אותם לשב"כ, למוסד, לשב"ס, למשטרה, ומשחררים לצה"ל חיילים אחרים.
יוסי פוקס:
אתה כן, אתה מחליף כוח אדם, הוא אמר לך את זה גם פה.
אביחי אברהם בוארון:
אני חושב שזה סביר, פעם אחת. פעם שנייה, אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך לבוא בדברים עם נציגי הציבור החרדי, יש טענה, והיא טענה אמיתית, היא טענה שצריך לשמוע אותה, הטענה היא שאותם 3,000 חיילים לא ישרתו בשירות מילואים ויש לנו רצון להוריד את הנטל מחיילי המילואים. פה צריך לעשות שכל ולראות האם אותם 3,000 לא...
שרון ניר:
אדוני, רק שאלה לחבר הכנסת בוארון, כי הוא מתאר פה איזה חזון שנשגב מבינתי, של 30,000 חיילים. איזה 30,000 חיילים? תסביר לי את המתמטיקה.
ינון אזולאי:
הוא מסביר לך, בארבע וחצי שנים זה 30,000 חיילים.
שרון ניר:
איזה 30,000 חיילים? תעשו לי רגע את המתמטיקה.
שרון ניר:
כן, תתחיל, 8,500 לשנה וחצי. אני לא מצליחה להבין.
משה סולומון:
מטי, את יכולה להגיד שזה לא יעבוד, אבל אלה המספרים.
אביחי אברהם בוארון:
חברת הכנסת שרון ניר, אני מפנה אותך לסעיף 26יג(א)(1), הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הראשונה לא יפחת מ-8,160, מדובר בשנה וחצי.
אביחי אברהם בוארון:
הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס השנייה לא יפחת מ-6,840. הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס השלישית לא יפחת מ-7,920 והרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הרביעית לא יפחת מ-8,500. חברי את כל המספרים האלה ותגיעי ליותר מ-30,000.
שרון ניר:
תוריד ל-75%, תוריד לשנה וחצי, תוריד 10%, תגיד ל-600 בשנה וחצי. הכול בסדר.
שרון ניר:
בחייך, נו, מספרים לנו סיפורים?
יוסי פוקס:
שרון, בסנקציות האישיות צריך לעמוד ב-95%.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מתחיל להוציא עכשיו, כי באמת הדיון הוא בלתי אפשרי. גברתי, ביקשתי לא להפריע פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, לצאת בבקשה.
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת בוארון, אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר. אפשר להציג את היעדים בצורה הזאת, אבל האופן המדויק להציג את היעדים הוא גם מתוך הבריכה, כי בסופו של דבר כאשר אנחנו מדברים על יעדים מתוך הבריכה והבריכה נעה, תלוי באיזה חישוב, בין 85,000 ל-106,000 ואם מדובר ב-5%, ביעד שבסופו של דבר מגייס 5% מבני המגזר הח...
שרון ניר:
כן, כן, כן, זה 5%. אתם לא תהנדסו לנו נתונים.
יוסי פוקס:
רק משפט. מירי, כשהיה כל שנה 1,200 הבריכה לא יכלה להתרוקן, כשהגרף עולה ועולה בוודאי שהיא תתרוקן.
מירי פרנקל-שור:
אפשר להגיד את זה, כשנגיע לסעיף היעדים אנחנו נוכיח שנכון שהבריכה מתרוקנת, אבל הם גם - - -
יוסי פוקס:
מה זאת אומרת? הם גדלים בהרבה יותר מהדמוגרפיה, על מה את מדברת?
יוסי פוקס:
עד היום זה לא התרוקן כי זה היה אותו מספר.
שרון ניר:
45% מהאוכלוסייה היום, כיתות א', הם ציבור חרדי, יוסי, על מה אתה מדבר? היום פותחי כיתות א' 45% מהם זה חרדים, על מה אתה מדבר? עוד דקה אנחנו נהיה פה - - -
אביחי אברהם בוארון:
גברתי היועצת המשפטית, סעיף קטן (5) מדבר על הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס החמישית, לא יפחת מ-50% ממחזור הגיוס השנתי.
שרון ניר:
בוארון, אם היינו מנהלים ככה עסק היינו פושטים את הרגל. אין לך מושג כמה, היינו בפשיטת רגל - - -
משה טור פז:
אם היית מנהל ככה את 'פנימה' היית פושט את הרגל.
אביחי אברהם בוארון:
רגע, אני רוצה ליועצת המשפטית עוד משפט אחד. זה מה שמרוקן את הבריכה, סעיף קטן (6) שאומר שהשר יקבע תקנות מהו הרף המינימלי והרף המינימלי לא יפחת מהרף המינימלי של 50%, זה בסופו של דבר מרוקן את הבריכה.
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר'ה, אנחנו נדייק, נחזור לזה. חבר הכנסת רביבו, אתה רוצה לדבר? לא. צבי סוכות נמצא כאן איתנו? בסדר. מאיר פרוש אמרנו לא. צביקה פוגל.
מטי צרפתי הרכבי:
מירי, תסבירי לי מה ששאלתי על הוראת השעה של הלאומי, למה זה לא כלול שם בחוק הראשי?
איילת לוי נחום:
זה בדיוק מה שאמרנו בשעתו, שהדיון המרכזי צריך להיעשות כאן, עכשיו. זה ההסדר המרכזי. עכשיו הוועדה צריכה להחליט בשאלה האם יש שירות אזרחי-ביטחוני כן או לא ובאיזה היקף.
איילת לוי נחום:
מה שעשינו לפני כמה שבועות, הכנסת החליטה לשמר מצב קיים שבו מי שקיבל צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ופקע והוא בן 21 ומעלה וכל התנאים שאת ציינת, מאפשרים לו להשתלב בשירות אזרחי ביטחוני.
איילת לוי נחום:
אני מזכירה את תיקון 4, שזו הייתה הוראה מגשרת, אני מסכימה שזו הייתה הוראה מגשרת ארוכה מאוד, אבל הכוונה הייתה להגיע בדיוק לזמן הזה ולקיים את הדיון עכשיו בשאלה העקרונית עכשיו, האם צריך לכלול שירות אזרחי.
משה סולומון:
איילת, אני אשאל על הדברים שלך עכשיו. באותם 10% שאנחנו מדברים עליהם עכשיו שהולכים לגופים, שב"כ, מוסד וכן הלאה, הרי הם לא חיילים. בסוף מקבלים כ-200 חיילים כאלה בשירות לאומי או בשירות אזרחי לתוך הגופים האלה, אני שואל את הגופים האלה, האם זה חליף לחיילים אחרים שאמורים להגיע אליכם ואתם משחררים אותם לתוך צ...
שרון ניר:
לוחמים. זה מה שהצבא צריך, בעיקר לוחמים.
משה סולומון:
תאמיני לי, שרון, אני מבין, אני כרגע לא רוצה לעשות את הפילוג הזה, אני רוצה לדבר על הכלל. הכלל הוא שצריכים כמה שיותר חיילים שמתוכם באופן סטטיסטי יגיעו גם לוחמים. האם אותם חיילים או אותם 10% שמגיעים לגופים האלה הם מחליפים חיילים שהיו אמורים להגיע אליהם? מה שמגיע אליהם כרגע. ואז אני יודע להגיד שבראש ברא...
משה סולומון:
אני אסביר. אם השאלה לא ברורה אני אסביר שוב, אם התשובה לא ברורה זה כבר משהו אחר. השאלה שלי ברורה?
שי טייב:
השאלה ברורה לגמרי. כמו שזה מנוסח עכשיו אין פה התייחסות לזה שהמספרים שיגיעו לשירות הביטחוני אזרחי יחליפו חיילים אחרים. לכן, ואמרתי את זה גם בדיונים קודמים, אם עכשיו יהיו פה 10%, זה 800 בשנה וחצי או מספר אחר, הם לא מטפלים בשום אחד מהפערים של צה"ל. צה"ל נותן חיילים לארגונים האלה, וכמו שאתה אמרת, חבר הכ...
שי טייב:
אני לא דיברתי על הזכות, למה לא לכולם מגיע, דיברתי על השאלה של חבר הכנסת סולומון. אני רוצה להגיד מילה על השאלה שקשורה בהאם החייל הזה ששלחנו אותו לשב"כ, למוסד ולמשטרת ישראל יכול להחליף את אחד מהצרכים שמדוברים פה. חלק מסוים כן, למה חלק מסוים כן? אנחנו שולחים גם אנשים מאוד איכותיים לחלק מהמקומות האלה, ש...
שי טייב:
אני עונה, 12,000 חיילים, 6,000 עד 7,500 מתוכם לוחמים והיתר, אני מכנה אותם תומכי לחימה. אני רוצה להגיד מה זה תומכי לחימה. תומכי לחימה, בעדיפות ראשונה נהגים, אחזקה וכן הלאה בגדודים, וגם טכנולוגים בכל מיני מקומות. זה בסוף בריכה של כלים שלובים.
פה אני סוגר בחזרה במה שפתחתי, חבר הכנסת סולומון, כרגע המנגנ...
משה טור פז:
חבר הכנסת בוארון, שמעת? זה לא עונה. זה גם לא חוסך אנשי מילואים, נכון, שי?
שרון ניר:
זה מה שביקשנו לשמוע לגבי אנשי מילואים.
משה סולומון:
אז אני מבקש לקחת לתשומת לב את מה שכרגע ענה רח"ט תומכ"א בהקשר הזה. ההסתכלות שלי היא הסתכלות מערכתית ובהסתכלות מערכתית אני רוצה להביא כמה שיותר חיילים ולוחמים לשורות צה"ל כי זו הסיבה ללחץ של חוק הגיוס, מעבר לעניין הערכי עצמו.
אם כך אני רוצה להבין שאנחנו מייצרים פול כללי שאם יש לי כרגע – אני מבין מתוך ...
חילי טרופר:
התשובה היא לא ובכל מקרה לא לוחמים. נגיד שהחזרת 200 חיילים, הוא אומר לך: לא חסר לי חיילים, חסר לי לוחמים ותומכי לחימה. אתה יכול ללכת אלף פעמים לסעיפי משנה בסוף יש צורך ב-12,000 לוחמים ותומכי לחימה, החוק הזה לא מביא אותם.
אליהו רביבו:
אני מבקש רגע שתתקן, 12,000 חיילים או 12,000 לוחמים ותומכי לחימה?
שרון ניר:
רביבו, הוא אומר את זה ברור, יותר מפעם אחת.
אליהו רביבו:
אבל אני ואתה מדברים, הם לא מקבלים את זה, תנו לי רגע להבין.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש לי תחושה מסוימת, יש לי הרגשה, שאם יאמרו לך את אותו דבר בלי לצעוק היית גם עונה, נכון? יש לי כזו תחושה. אז לא צריך את כל ההצגות האלה, לא בגלל שזה פה משודר ואנשים מסתכלים עליכם. שקט, בבקשה תענה.
משה סולומון:
אבל אני יכול משפט לפני שאתה עונה, רח"ט תומכ"א? אני מבין מתוך דבריך שבתוך ה-12,000 שאנחנו מדברים עליהם כ-7,500 הם לוחמים והשאר הם תומכי לחימה במעגלים שונים. עכשיו אני שואל על זה. חילי, גם את זה צריך, גם את הדלתא של אותם 4,000 ומשהו, גם אותם אנחנו צריכים ולכן אני שואל, האם אותם חיילים שמגיעים לאותם מו...
מירי פרנקל-שור:
שי, לפני שאתה עונה. כל הדיון כאן מתנהל האם משרתי השירות יכולים להחליף חיילים וכו' וכו'. אני חושבת שהשאלה שמונחת כאן על שולחן הוועדה היא שאלה הרבה יותר עקרונית ברובד אחר, השאלה שמונחת על שולחן הוועדה האם השירות האזרחי-ביטחוני מהווה חלופה לשירות הצבאי עם כל מיני פרמטרים, גם במשך השירות האזרחי, האם הוא...
מירי פרנקל-שור:
זה לא הפגמים, האופי של השירות האזרחי-ביטחוני שונה מהשירות הצבאי.
אביחי אברהם בוארון:
אבל אם את מכניסה אליו שירות מילואים ואם יעשו טירונות ואם יתוקן פרט כזה או אחר, בסופו של דבר - - -
שירה אמסילי:
אז למה לא לקרוא לזה צבא? אם זה נראה כמו צבא ונשמע כמו צבא זה כנראה צבא.
דרור גרנית:
חבר הכנסת בוארון, אני אשיב לך בשאלה כדי שתבין. יש שני מסלולים, מסלול אחד הוא חוק שירות ביטחון, מסלול שני הוא חוק שירות לאומי-אזרחי 2014. פה יש סל מסוים של תנאים, פה יש סל מסוים של תנאים, השער הזה פתוח אך ורק לחרדים. עכשיו אתה אומר רגע, בוא ניישר קו, בוא נביא את התנאים של השער הזה שיהלמו לשער הזה, וא...
חילי טרופר:
אם הם עושים טירונות ומילואים וכו', קרא להם חיילים.
דרור גרנית:
אם הם עושים אותו משך שירות ועושים אותו זה, למה אתה בכלל צריך להקים שער נפרד?
יעקב אשר:
הנה הרב המנהל, הרב ראובן פינסקי, הרב הגאון הצדיק.
שחר ורון:
לי קוראים שחר ורון, מארגון כתף אל כתף, הייתי מ"פ ב-202, לא נרחיב.
אלעזר שטרן:
הוא גם היה מפקד הצוות של גל איזנקוט ואיל ברקוביץ' שהוזכרו כאן היום.
שחר ורון:
כמה דברים שאני אשמח להגיד, זה גם לחבר הכנסת בוארון, על מה שקרה בשבוע שעבר שהוציאו אותי מהוועדה. אני רוצה לדייק כמה דברים, ברשותכם. בשבוע שעבר נאמר פה שאנחנו צריכים להיות אחראים מבוגרים ואני כן לקחתי את זה אישית.
שחר ורון:
אני אשמח רגע להשלים ואני אגיע. כשאני שומע את המילה שאני צריך להיות בוגר ואחראי ואז אני שומע שמצורפת לזה המילה פופוליזם, אני אגיד לכם במה אני נזכר, וחשוב לי להשלים את דבריי, בבקשה. אני נזכר בכביש 232 ב-7 באוקטובר בעשר בבוקר כשאני הייתי צריך לעשות סללום בין הגופות כדי להגיע לקיבוץ כפר עזה כדי לא לדרוס...
שחר ורון:
לא, אתה מימין, יש משמאל. אני מרגיש שיש כאן פער שהוא לא ניתן לגישור. ברגע שאני מוכן למות למען מישהו והוא לא מוכן למות למעני אז איך אנחנו יכולים לנהל שיח? אני מרגיש, בועז, שבחרת צד, שבאמת בחרת צד. הרי אתה לא ניגשת לדבר איתנו. אני אשמח אם לא תעשה את האההמ הזה.
אני מרגיש שבחרת בצד הלא נכון, בצד שלא מרגי...
שרון ניר:
בועז, מ"פ לוחם שנפצע, מדבר בדם ליבו, יש גבול לציניות.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, פנו אליי ואין כל בעיה, מדברים, אצלי מדברים ואני נפגש עם כולם.
שחר ורון:
אני אומר את זה לפעמים הבאות כי אני חושב שהאמירה הזאת תאפשר לי את הזכות לשבת פה למרות שאני כן נרשמתי ראשון לוועדה. ראשון, כי היא חשובה לי, ולא קיבלתי אישור, ואחרים שנרשמו אחריי קיבלו אישור. אם לא רוצים שאני אשב פה אז תגידו לי ואני אקח את זה אתי לקרב.
שחר ורון:
אתה צריך להכיר את פשוטי העם, אנחנו צריכים אישור להיכנס למשכן.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אתה לא פשוטי העם. אני שואל אותך שאלה, פנית אליי, ביקשת לבוא וביקשת לדבר, מה הייתה התשובה?
שחר ורון:
נכון, ובגלל זה פתחתי בתודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אז בבקשה. ותמיד אתה מוזמן ואתה יקר לי ואתה ריגשת פה את כולנו. כל מה שאמרת, זה נכנס לכל אחד הלב, כל מה שאמרת, אנחנו יודעים וזה מרגש וזה גם העוצמה והחוסן שלנו, אני יודע שזה הכי נכון בעולם. התשובה היחידה שיש לי אליך, אני יכול להגיד, יש לי אהבה לא אליך כי אתה לוחם צה"ל, יש לי הערצה אליך על מה שאתה עושה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע. הטבעיות הזו. ומה קורה עכשיו? מה אנחנו עושים בוועדה הזו? לפני 20 שנה היו ויכוחים בטלוויזיה ודיברו על לוחמות, גם שרון ידידתי דיברה על לוחמות, יש לנו הרבה שיחות על לוחמות, שנינו גאים מאוד בבנות הגיבורות שלנו. ולפני 20 שנה דיברו בפאנלים בטלוויזיה על לוחמות ואלה אמרו כן ואלה אמרו לא ואלה אמרו ש...
שחר ורון:
מי שהציל אותי במארב הזה זה חייל חרדי, מ"פ של פלוגת חץ.
היו"ר בועז ביסמוט:
ואתה גם אמרת את זה. אני ראיתי סרטון מקסים שלך, כי אתה בחור לא רק אמיץ, אלא גם בחור הגון, ולמה אני יודע שאתה בא ממקום טוב? כי היה סרטון מדהים שלך לפני חודש-חודשיים, ואני לא מאלה שרואים סרטונים, אני גם לא יודע לצייץ, בגלל זה יש להם מזל, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים איתי, אטצ'מנט אני לא יודע לעשות - - ...
היו"ר בועז ביסמוט:
גם אתה. אני לוקח את זה כמחמאה, יש לי משהו משותף איתך. אני מסתכל ואני רואה את הסרטון שלך שבו אתה מדבר על אותו חרדי שהציל אותך.
שחר ורון:
אבל אני שואל אותם האם אנחנו אחד.
היו"ר בועז ביסמוט:
וזכותך, ואתה אומר את זה ואני גם הבוקר אמרתי את זה, אני רוצה שהרבנים, את מה שהם אומרים לי בשקט יגידו בקול רם. אני גם אומר את זה.
שרון ניר:
כולנו מחכים לזה, אולי בורא עולם ישמע אותנו, שהם ייתנו להם את ברכת הדרך, לציבור הנפלא הזה.
שחר ורון:
אני לא מטיח, ביסמוט, אני ממש לא מטיח. אני מדבר, דיברתי פה על דברים ענייניים.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, מותר לך, דמוקרטיה, ואתה יקר לי והכול טוב, ואתה תמיד מוזמן לוועדה הזו שלנו.
שחר ורון:
אני שמח ואני מקווה שזה מוקלט. הדבר היחיד, ובזה נסיים, כי אני לא אגזול יותר מדי מהזמן החשוב, שוב, אנחנו נמצאים פה בפער שהוא ממש קשה לגשר עליו, כי כשמישהו לא מוכן לעשות בשבילי כשאני מוכן למות למענו זה פער שהוא בלתי ניתן לגישור. עד שלא תשתנה פה הגישה והחשיבה ולא נדבר על שירות לאומי אלא נדבר על כמה הם ר...
היו"ר בועז ביסמוט:
הדברים ברורים. אם מישהו רוצה לתת תשובה, אני מייחס חשיבות לדברים שלך ואני רוצה שיגיבו להם.
אביחי אברהם בוארון:
שחר, קודם כל אני שומע את מה שאתה אומר, שאתה מצטער על מה שהיה פה. אני קפצתי ואמרתי פרובוקציה כשהטחת בנו שיש פה צד אחד שמשרת וצד אחד שלא. אחרי זה ראיתי גם בתקשורת שזה המשיך וטענת שמה שמעניין אותי, דיברת עליי אישית, זה הכיסא והפוליטיקאי וכו'.
הסיבה שקפצתי, אני אספר לך למה. דניאל, הבן הבכור שלי, התחתן כ...
שחר ורון:
תראה איזה יופי, הוא מוכן למות למעני ואני למענו.
אביחי אברהם בוארון:
הבת הראשונה שלו, אושר, נולדה כשהוא היה במילואים. הוא התחיל שנה ראשונה באוניברסיטה כשהוא היה במילואים, כל השנה-שנתיים הראשונות שלו היו במילואים. נמשיך, אלישמע, החתן שלי, התחתן עם הבת שלי לפני ארבעה חודשים. הוא יצא מעזה לאירוסין, חזר לעזה, יצא שלושה ימים לפני החתונה ושבוע לאחר החתונה חזר לעזה. ככה הם ...
שרון ניר:
יותר מעניין מה המשפחה שלך אומרת, חבר הכנסת בוארון, תספר לנו.
אביחי אברהם בוארון:
היא תומכת לחלוטין, שרון. אגב, גם אלישמע, גם דניאל, גם בני השלישי שיתגייס בעזרת ה', לומדים בישיבות ולמדו בישיבות ואנחנו רוצים להחזיק פה בחוק הזה שני ערכים, גם את ערך לימוד התורה, כמו שאמרתי, וגם את ערך השירות. לכן אני אומר לך, אנחנו פה שותפים. גם אם דעותינו חלוקות יש לנו משימה להסדיר את שני העניינים ...
שחר ורון:
במשפט קצר. זו נקודה שהיא חשובה לי ואם אנשים רואים את זה אז זה עוד יותר חשוב. כמוני יש עוד המון אזרחים במדינה שחוו באמת דברים מורכבים במלחמה, וכשחבר הכנסת בוארון בתמימות, באמת בתמימות, אני חלילה לא מתעצבן עליך, אומר לי שאני צריך להיות בוגר ולהבין, תדע שאתה נוגע בנקודה מאוד רגישה בחברה הישראלית היום.
...
שחר ורון:
אין בעיה, מעולה. מה שאני אומר, כן, אתה נגעת בנקודה מאוד מורכבת בחברה הישראלית, שאם אתה תגיד אותה בטעות ברחוב למילואימניק שעבר את מה שהוא עבר, יכול להיות שהוא ייכנס לחדר שלו לשבוע, ינעל את הדלת ולא ייצא. אלה ההשלכות של המילים שלנו, צריך להבין את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
דע לך שאני מאוד מתחבר למה שאמרת עכשיו. אמרת דברים מאוד חשובים, מאוד עמוקים, שגורמים לכל אחד מאיתנו לחשוב, ותודה על הדברים.
יוצאים להפסקה עד שעה 20:00.
היו"ר בועז ביסמוט:
נמשיך בדיון. אני רוצה לתת לאמא, כי החמודי הזה פה מחכה יותר מדי זמן. חברי הכנסת דיברו.
אלעזר שטרן:
בועז, יש לי שאלה. כיוון שאתה מדבר הרבה פעמים קואליציה ואופוזיציה, כל הדיבורים שלהם זה מיותר, אין פה אף חבר קואליציה שישמע את זה חוץ ממך.
אלעזר שטרן:
אני רוצה להגיד שצריך להגיד להם שהם משכנעים את המשוכנעים.
ירדן ברוך:
אני ירדן, נשואה לדידי, סיים עכשיו תפקיד בתור מ"פ באלכסנדרוני ובעוד חודש הוא בעזה בתור מפקד מכלול. עברנו את לבנון, עברנו את סוריה, עברנו את עזה, עברתי את הלילות שאני מחכה לשש בבוקר וחצי ערה וחצי כבר מתכננת - - -
ירדן ברוך:
מפה, מבית הכרם. גפן בן תשעה חודשים, עברנו בהיריון תמרון בעזה, תמרון בלבנון, אחרי זה הוא נולד. ההיריון היה איזה שהוא בליל של חרדת מוות ותאוות חיים, ערבוב כזה של דברים, עמדתי בברית שלו ודיברנו על השם ואמרתי, אני לא חיה בסרט, הילד הזה מתגייס לגולני, זה ברור, אנחנו בפנים אול אין בתוך - - -
מטי צרפתי הרכבי:
דרך אגב זה לא מצחיק, כל אמא שנולד לה בן מתפללת שהוא לא יהיה בצבא. כל אמא שנולד לה בן יודעת את זה.
ירדן ברוך:
ישב פה לידי חבר הכנסת בוארון ודיבר על מטרה להעביר את החוק והוא אומר שכדי להשיג את המטרה של החוק הוא מוכן להקריב, לא יודעת, 3,000 או את ה-10% שישרתו בכל מיני ארגונים מחוץ לצבא. אני יושבת פה ואני מקשיבה הרבה זמן ומרגיש לי שכאילו נעדר מן השיח הדבר הכי חשוב, שזה המטרה של צורכי הצבא וביטחון המדינה.
הסתכל...
מירי פרנקל-שור:
זה נשען על הסדר של ישיבות ההסדר, לא מבטלים, זה נשאר כמו שהוא היום.
ירדן ברוך:
אנחנו ראינו טיוטה שבה זה מחוק. בעיניי זה אחלה דבר שצריך לקדם אותו.
ירדן ברוך:
אוקיי, אני שמחה לשמוע. בכל מקרה, גם אם מדברים על אנחנו מוכנים לבלוע את ה-10% שמגיעים לארגונים שמחוץ לצה"ל, האנשים האלה צריכים לעבור לפחות רובאי 03 כדי שאחר כך יוכלו להצטרף למערך המילואים ולתמוך בתקופות כמו התקופה הזאת, שהיא לא בדרך להיגמר ובוודאות יש לנו עוד שנים קדימה להחזיק את הצרכים האלה ואנחנו צ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים. עוד פעם אני מזכיר, כל אחד שיתייחס לסעיף שאנחנו דנים בו. שרן השכל, את לא דיברת, ואחר כך אני חוזר לחברה האזרחית. שרן השכל, בבקשה.
שרן מרים השכל:
תודה רבה, בועז. אני יצאתי ביום ראשון אחר הצוהריים אחרי הדיון שהיה פה מאוד כעוסה כי ראיתי את המרתון שקבעתם לשבוע הזה ואני בטוחה שגם לשבוע הבא. אמרת מקודם וציינת, בועז, את הנושא של נשים. איך נשים, מה קרה, כמה נלחמנו כדי שייכנסו.
אני אומרת לך, כמי שנלחמה כדי להגיע לשרת כלוחמת קרבית, הנשים, החל מטייסות,...
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל זה לא הסעיף. אני רק אומר לך שיש סעיף על נשים. את שואלת מה דעתי על נשים בצבא ולכן לבוא ולהגיד את זה עכשיו ואת באה לדבר על הסעיף עצמו - - -
שרן מרים השכל:
אני יודעת, אבל אתה לא יכול להשוות בין נשים בשירות צבאי לבין חרדים בשירות צבאי.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה הרבה כבוד בכל החדר הזה לנשים בצבא, את מדברת אליי, רק להזכיר לך מה קורה אצלי בבית. אבל יש סעיף, את מתבקשת לדבר על הסעיף עצמו.
שרן מרים השכל:
אבל אתה מנסה להסביר דרך הסעיף שהתהליך הזה לוקח זמן וזה עניין תרבותי וצריך להמתין וזה לא קורה ברגע וצריך לעודד.
שרן מרים השכל:
ואני מנסה להסביר לך גם למה אני לא מסכימה, כי על זה מבוסס כל החוק. אותנו לא חייבו, אנחנו דרשנו להגיע למקומות האלה, דרשנו, שברנו תקרות זכוכית בכל היחידות, בכל המקומות האלה, ונלחמנו אל מול המערכת כדי שייתנו לנו את הזכות הזאת לשרת את מדינת ישראל. פה יש לך מגזר שלם שבורח משם, בורח, נמות ולא נתגייס.
שרן מרים השכל:
זה קשור לסעיף, בועז. אני עכשיו חזרתי מצעדה של 80 קילומטר כדי לדבר על כל הסעיפים וכל הבעיות שהחוק הזה גורם, בכלכלה, בביטחון, בחברה הישראלית.
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, מדברים על סעיף, יש פה סעיף אחד, אני רוצה שכולם ידברו. אז בבקשה, דברי על הסעיף.
שרן מרים השכל:
מותר לי גם להגיב לדברים שנאמרו לפני כן. כל עוד יש דברים שנאמרו לפני כן גם יש לי את הזכות להגיב לדברים האלה, בועז. ככה זה עובד. מישהו יגיד משהו על הסעיף, אני יכולה גם להגיד לו משהו בניגוד. אתה מעיר על העניין של שירות נשים, אני יכולה להעיר בניגוד לכך, מותר לי, זה חלק מהדיונים בוועדה.
שרן מרים השכל:
אז אני אומרת לך, אם אתה באמת חושב שזה רק עניין תרבותי ושצריך להמתין אני אלך איתך, אבל קח מדד של שישה חודשים, שישה חודשים, שני מחזורי גיוס, בלי סנקציות בלי כלום, אבל בשישה חודשים האלה אם הרבנים יחבקו, יעודדו ויגייסו את המכסה שצריך בשישה חודשים, תמשיך עם זה. אל תעשה סנקציות, אל תעשה כלום, אני חותמת על...
יעל זרח:
חיכיתי מהבוקר, המסקנה היחידה שלי כרגע היא שאני צריכה להיות חברת כנסת, אני אעבוד על זה, ואז אני אוכל לדבר.
שמי יעל זרח, אני מילואימניקית ביחידת תל"ם, אני נשואה לטייס בחיל אוויר, כולם מבינים את המשמעות של כמה שנות שירות זה. בסיום שנותיו כטייס הוא התנדב לצוות 7, מי שמכיר. אני אמא ללוחם קומנדו ולספורטאי...
יעל זרח:
ולפני הסעיף עצמו. אני יושבת פה והלב שלי נשרף, באמת, אני לא אומרת את זה סתם. הוא נשרף תחושתית גם. יושבים פה לוחמים מכל מיני ארגונים ומשתלחים אחד בשני. יש לנו צבא אחד, אנחנו כולנו צריכים את צה"ל שיישאר צבא העם, אין לנו פריבילגיה לצערנו לצבא שכיר.
חסרים 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, אני מגיעה לסעיף, ואנח...
איילת השחר סיידוף:
אני עורכת הדין איילת השחר סיידוף, אמא ללוחם וגם ראש תנועת 'אימהות בחזית'. אני רוצה להגיד בקשר לסעיף ואז לשאול את כבודו שאלה מאוד עקרונית שאני לא מצליחה לקבל עליה תשובות. לגבי הסעיף, כי אתה נורא רוצה שנגיב ביחס לסעיף. למי ששכח, שירות אזרחי הוגדר היסטורית לנשים בלבד. הוא נולד כפתרון לנשים שלא גויסו לצ...
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל לגבי מה שיקרה בעתיד לגבי החוק עצמו, אני חושב שגם לזה החוק מתייחס.
איילת השחר סיידוף:
לא, מי שמחוקק את החוק, לא הסנקציות על החרדים. האם אתה מוכן לחתום בפני הלוחמים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, גברתי, שאלת שאלה, אני לא חייב לענות לך. הנה אני אומר לך כאן קבל עם ועדה, אני לא חייב לענות לך.
איריס שפירא:
אני עורכת דין איריס שפירא, אני אמא לשלושה לוחמים, אחד יוצא סיירת מובחרת, הבת שלי רופאה גדודית של השריון והבן שלי בסיירת מובחרת גם, אני לא אציין איזה. אני כבר אגיע לסעיף עצמו, אני רק רוצה להגיד - - -
איריס שפירא:
הבן שלי קיבל צו גיוס לשירות הביטחון שכתוב עליו הודעה אישית, זה אומר שתעודת הזהות שלו נשלפה ממאגר באופן אישי. אני לא מבינה איך הדם של החרדים סמוק יותר וממוספר אחרת כשהם שולפים מכסה מקבוצה ולא לפי תעודת זהות אישית. מדוע כל הילדים במדינה הזאת, נערים, בחורים בני 18, לא מקבלים את אותה הודעה אישית? אתה אמ...
איריס שפירא:
אפשר גם להכריח, כי כשאנשי הנח"ל אמרו שהם קורסים נפשית, הכריחו אותם, שפטו אותם למעצר. יש היום חיילת קטועת רגליים, קיבלה צו 8, ואמרו לה שייקחו אותה למאסר אם היא לא תגיע לדיון.
ואני רוצה להגיד שצורכי הצבא גוברים על כל דבר אחר, בייחוד אחרי ה-7 באוקטובר. אירע לנו אסון קולוסאלי וכל מה שאתם מדברים עליו אול...
איריס שפירא:
ואני רוצה להגיד לכם שיש בפייסבוק כל מיני פרסומים שמגייסים לוחמים. חסרים לוחמים. מפקד שהיה פה לפני יומיים ולא יכול היה להגיע לדיון היום - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא נכון, אני אמרתי לך לדבר שתי דקות, עברנו בדקה אפילו, קצת יותר. נתתי לך לדבר ואני רוצה לשמוע את כולם. בבקשה, דן.
דן הורוסוב:
קוראים לי דן, אני בן 25, שירתי בסדיר 202, כך שיש לנו נציגות יפה. אני קשר מג"ד במילואים בחטיבת הצנחנים הצפונית 226 בגדוד 9263. בהקפצה ב-7 באוקטובר לגבול הצפון התגייסו גדודית הרבה מעבר למצופה. לא התגייסנו כי החוק חייב אותנו אלא בגלל שאלה הערכים שלנו. מה שלא ידענו הוא שאנחנו עתידים לשלם על אותם ערכים ב...
שרון ניר:
תודה לך, תודה על כל מה שאתה עושה.
שלומית רביצקי טור פז:
האתגר שאנחנו רואים, אדוני היושב ראש, בעניין של 10% לשירות אזרחי-ביטחוני הוא צמצום היעדים שאיננו מתמקד רק בסעיף הזה. כלומר אם אנחנו מדברים על סדר גודל של 5,400, 5,700 חיילים בשנה אחת, אם אנחנו מחלקים את היעדים בחוק של ה-8,160 לשנה וחצי, ואנחנו מורידים מזה 10%, ואנחנו מורידים את ה-25% של רשת הביטחון ש...
מירב כהן:
היא נוגעת בדבר הכי ליבתי שאומר שיש לנו הרבה מסלולים שבהם ניתן לרוקן מתוכן את החוק.
מירי פרנקל-שור:
כשאנחנו נגיע ונעבור על כל החוק אנחנו נדבר על זה, אבל, שלומית, את מדברת על 10% שמוצע שיהיו ב - - -
שלומית רביצקי טור פז:
יש לנו 90% בגלל 10% שהולכים לשירות אזרחי-ביטחוני, כלומר הם לא באמת חיילים, הסנקציות על הישיבות מתחילות בשנתיים הראשונות רק אחרי 25% הפרה, אחר כך 20% שנתיים, אחר כך 10%. כלומר הסנקציות לא מתחילות - - -
מירי פרנקל-שור:
אם יש עמידה ביעדים של 76% אז זה כפל שיעור הקנס של אי עמידה ביעד. זאת אומרת אם העמידה ביעד הייתה של 80% אז הקנס יהיה 40% מתקציב הישיבות.
ינון אזולאי:
לא, אבל זה לא נכון, היא אמרה ש-25% כלולים בתוספת של 10%, זה לא נכון להגיד את זה.
מירי פרנקל-שור:
בין 75% ל-99.9% יש סנקציות. הסנקציות מתחלקות לשתיים, מ-0 עד 75, אם אין עמידה ביעדים עד 75% יורד תקציב הישיבות.
דרור גרנית:
אבל מה שאמרת עכשיו, מירי, לא הבנתי אותו מקריאת הסעיף.
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה. שלומית, פעם נוספת על המספרים. 10% מתוך ה-100 שירות אזרחי-ביטחוני. אחר כך?
שלומית רביצקי טור פז:
המספרים הם 69% מול 31% לגבי השנים 2013 עד 2022, מי חרדי בעת גיוסו ומי לא. זה קשור למיהו חרדי, שבטח נדבר כשנגיע לסעיף. יש פה הגדרה שלוקחת בחשבון גם את ה-69% שכבר לא היו חרדים בעת גיוסם, משום שהמדידה היא אחרי חודשיים של כיתה י'.
מירי פרנקל-שור:
זאת אומרת בגלל שמוצע בהצעת החוק שנתיים בין גיל 14 ל - - -
שלומית רביצקי טור פז:
זה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבחינה מיהו גם מזדהה כחרדי וגם בוגר החינוך החרדי לעומת מי בוגר החינוך אבל אינו מזדהה כחרדי, אנחנו מדברים על 31% מול 69% וזה בא לידי ביטוי גם בגיוס ליחידות שאינן חרדיות, יש מספר מאוד גבוה של מי שנספר כחרדי שמתגייס ליחידות שאינן חרדיות וגם זה מדד שניתן מולו לראות...
שירה אמסילי:
על כל זה, בסוף המספר שנשאר, שלומית, אפשר להוריד ממנו את מי שהיום כבר מתגייסים בלי חוק. הספירה שלנו מראה 600. 600 בכל שנה.
בתיה כהנא דרור:
אני אמא לשלושה חיילי מילואים. אני מבקשת רק לדבר עד הסוף, אני חיכיתי פה מהבוקר.
בתיה כהנא דרור:
אנחנו מדברים על סעיף שירות לאומי אזרחי, אבל אתמול אתם אישרתם 280,000 מילואימניקים בצווי 8.
בתיה כהנא דרור:
אני אסביר, לוחמים ותומכי לחימה. צווי 8, שזה הצורך כנראה, אם אישרתם את זה זה כנראה הצורך. אנשים שישרתו בשירות לאומי אזרחי לא יוכלו לקבל צווי 8 כי אתם יודעים מצוין שמה שצריך לביטחון המדינה זה אנשים שיוכלו להיות מגויסים בצווי 8. אתם יודעים שזה הצורך, לכן זה לא רלוונטי.
לפי הפרסומים לקח לכם 18 דקות, לוו...
ינון אזולאי:
רק תציגי את עצמך, את בעמדה פוליטית פה. את לא סתם מארגון, את מספר 8 בישראל ביתנו, אז תציגי גם את זה, שיידעו את זה.
ינון אזולאי:
אני מותר לי כי נבחרתי, היא לא נבחרה, זה ההבדל ביני לבינה. אז תציגי את עצמך בהגינות. את בישראל ביתנו מספר 8, תגידי אני מהמקום הזה, זה בסדר גמור. עכשיו תמשיכי לדבר, אבל את הגילוי הנאות תעשי.
ינון אזולאי:
זה רלוונטי. את פונה אליי, אני פוליטיקאי, את פוליטיקאית, תגידי שאת מייצגת את ישראל ביתנו, הכול בסדר, עכשיו תמשיכי לדבר.
בתיה כהנא דרור:
ב-18 דקות אתה קבעת את מצבם הנפשי של המילואימניקים שמתערער מיום ליום. כולנו שמענו הבוקר לוחמים במצוקה קשה מאוד, כולנו שומעים את הלומי הקרב ועל אחוזי ההתאבדויות. אי אפשר באמת לעשות מאות ימי מילואים בשנה ולהישאר שפויים, אי אפשר. אולי חברי הכנסת החרדים לא יודעים את זה כי הם לא מכירים את זה מהבית. אי אפש...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני כן, מה זה לא? ביקשתי לדבר על הסעיף. אני כן כי אני רוצה לשמוע את כולם.
בתיה כהנא דרור:
ודאי שאני מדברת על הסעיף, ולפטור עשרות אלפי חרדים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרתי לסעיף עצמו. את רוצה להשלים את המשפט? תשלימי אותו, נקודה וסיימנו.
בתיה כהנא דרור:
אני רק אומר שכאמא לבחור ישיבה שהוא סגר את הגמרא ב-7 באוקטובר ונלחם והוא איש תורה, אני מבקשת להוריד מסדר היום את הביטוי תורתו אומנותו כהכשרה לאי גיוס, זו הרפורמה הכי גדולה ועקירת דבר מהתורה.
בתיה כהנא דרור:
חברי הכנסת החרדים שיושבים פה מחללים את ה' והם רפורמים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
מה זה לא רוצים לשמוע? הוספתי לך אפילו את הדקה. ביקשתי לדבר על הסעיף עצמו ואני רוצה לשמוע את כולם.
ענבר הרוש גיטי:
גילוי נאות, אני מעורבת במפלגה של גדי איזנקוט, מפלגת ישר, אני אומרת את זה.
ענבר הרוש גיטי:
תודה רבה. וגם הייתי מנכ"לית אחריי וגם ניהלתי את מתווה השירות במשרד הביטחון וגם כתבתי כל מיני וריאציות של חוק שירות ישראלי וגם עבדתי לא מעט עם השירות האזרחי ואני רוצה להתייחס לנושא של השירות האזרחי.
אני רוצה להסביר איך עושים גיוס או איך מביאים צעירים לשירות האזרחי כי אני חושבת שחברי הוועדה לא מבינים ...
שירה אמסילי:
כבוד היושב ראש, אפשר? אני ביקשתי את רשות הדיבור ואני אמורה לקבל אותה ואני רוצה להתחבר למה שענבל אמרה ולדבר על הסעיף.
משה טור פז:
ואני אשמח להמשיך את סוגיית הנתונים מצה"ל.
ינון אזולאי:
בועז, אני חושב שארגונים צריכים לדבר אחד מכל אחד, עם כל הכבוד.
שירה אמסילי:
לא דיברו מהארגון שלי, חבר הכנסת ינון אזולאי.
ינון אזולאי:
דיברתי בכלליות. אני חושב שארגונים באים אחד אחד.
שירה אמסילי:
אני גם התחלתי וגם הנציגה שלנו שהייתה פה בבוקר לא קיבלה רשות דיבור, רק לפרוטוקול, ינון אזולאי.
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל, גברתי, בלי לכעוס, את תדברי. האם מהארגון שלך מישהו דיבר? אי אפשר כפילויות.
שירה אמסילי:
אני רוצה לדבר על הסעיף כמבחן. בועז, בפעם שעברה גם דיברתי כחוקרת, שים לב למה שיש לי להגיד כי אני באמת רוצה למידה. אמרתי לאביחי בוארון, מאוד העליב אותי שהוא אמר שאנחנו לא לומדים את החוק, כי אנחנו לומדות את החוק, למדנו את החוק לפרטיו ואני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם, אביחי בוארון, בואו ננסה לסדר את הלא...
ינון אזולאי:
כל אחד בא לפלוט פה מה שיש להם, תן להם, שיפלטו.
שירה אמסילי:
ינון, איך אתה מרשה לי לקרוא להנהגה החרדית?
היו"ר בועז ביסמוט:
הטרמינולוגיה לא תורמת לדיון. הנה אני אומר לך את זה. בבקשה, תמשיכי. זה עושה לך הנאה, זה משדרג את הסרטון.
מאיר פרוש:
אנחנו יכולים לשלוט על הרבנים שלנו? זה שטויות.
שירה אמסילי:
ההנהגה החרדית מסרבת להיות איפה שהיא לא שולטת והלאקונה שיש בשירות הלאומי של 10% זה בדיוק הלאקונה שיש, כבוד חבר הכנסת ביסמוט, בכל החוק. מי שרוצה פירוט מוזמן לראות את הפודקאסט שאני התראיינתי אצל תמיר דורטל והסברתי את זה באריכות. כאן אין אפשרות להגיד את זה, אבל הנקודה היא כזאת, הצבא לא ממיין, ועדת רבנים...
ינון אזולאי:
רק לתקן אותך, אין ועדת רבנים, אני לא יודע על מה את מדברת.
שירה אמסילי:
השורה התחתונה היא שכל עוד ההנהגה החרדית שולטת במנגנון ובברז לא יבוא אף אחד.
שירה אמסילי:
אני חוזרת לשירות האזרחי. השירות האזרחי, הם רוצים אותו ולא שירות, כי בו הם מושלים.
משה טור פז:
אני אשמח לקבל את הנתונים שביקשתי קודם.
שרון ניר:
יש כאן עוד התייחסות, בועז, גם לוחם.
היו"ר בועז ביסמוט:
רק שנייה אחת. אנחנו טרם דיברנו על כל סעיף 26ח, מי שרוצה להתייחס לזה כמובן יתייחס לזה. אנחנו הקראנו את זה היום.
מאיר פרוש:
אתה יכול להתייחס מדוע הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא יכול להגיע לפה? אולי אתה יכול להסביר לנו?
מאיר פרוש:
למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי, אני רוצה להבין. אין לי קשר, לא עם בועז ביסמוט, אני שואל אותך למה הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, המשרד הכי רלוונטי לחוק הזה, לא יכול לדבר? למה אתה כן יכול לדבר?
משה טור פז:
פרוש, זה נכון שאתה רוצה לקרוע את החוק הזה?
משה טור פז:
שאלה טובה, שאלה מעולה, אבל גם אני שואל אותך שאלה טובה.
מאיר פרוש:
למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי למה אתה כן? במה אתה יותר חשוב מהם? תגיד, אני לא מדבר. למה הן לא יכולות לדבר?
מאיר פרוש:
אתה בא ממשרד שאסר עליהם לדבר, תסביר למה.
ינון אזולאי:
אם אתם מדברים על סתימת פיות, זה סתימת פיות מה שנעשה. היועצת המשפטית לממשלה סותמת את פיה של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. אף אחד לא יכול להכחיש את זה פה, אלא אם כן תכחיש את זה, תגיד לנו שזה לא נכון. זה סתימת פיות של היועצת המשפטית.
מאיר פרוש:
בכל נושא אתה חייב לתת את הדעה שלך? למה אתה כן והם לא?
שרון ניר:
עם כל הכבוד, חבר הכנסת פרוש, חסרים חיילים לצבא. עזבו אותנו מהוויכוח עכשיו בין היועצת המשפטית לממשלה ליועצת המשפטית למשרד הביטחון.
שרון ניר:
זה לא מעניין אותי, מעניין אותי עכשיו להבין איך אנחנו מביאים חיילים לצבא ובזה אנחנו צריכים להתמקד.
מאיר פרוש:
אבל למה אתה מדבר? איך אתה לא מתבייש?
משה טור פז:
סליחה, חבר הכנסת פרוש, זה שסותמים למישהו אחר את הפה לא אומר שאתה יכול לסתום לו את הפה.
שרון ניר:
אני רואה שעברנו לסתימת פיות, אנחנו גם יודעים לסתום את הפה.
דרור גרנית:
- - - בכל הנקודות שעלו לאורך הדיון הזה.
דרור גרנית:
בחוק 2014 הותוו לכתחילה מסלול אזרחי ביטחוני ואזרחי חברתי ובעצם לא כל כך הבנתי מהנוסח של הטקסט שמונח לעיני הוועדה מה צפוי לעלות בגורלו של המסלול החברתי. אני שואל את זה בגלל ההבחנה שהעלה פינסקי שהוא הבחין בין שתי שאלות, אחת, מי רשאי להצטרף, והשנייה, מי ייכלל במניין היעדים. הוא אמר, בסדר, אנחנו לא מבקש...
שרון ניר:
צריך לענות לזה כי אני לא מבינה.
משה טור פז:
רק לחרדים בהקשר הזה של החוק הזה אין חברתי.
ינון אזולאי:
בגלל השוויון, הם לא דואגים עכשיו, רק לחרדים זה ייסגר.
משה טור פז:
מירי, זה אומר שעד כאן כל זה התייחסנו? האם התייחסנו לסעיפים הקודמים של בעלי התפקידים? למה אנחנו עוברים ל-ח? לא נגענו באחרים.
משה טור פז:
מה הפרוצדורה? גברתי, קחי לך מיקרופון, היא מדברת, בינתיים כל חברי הכנסת מתכוננים, הראשון יהיה אלעזר שטרן, אחריו טור פז, שרון ניר, ינון אזולאי.
שרון ניר:
רק, אדוני, תסביר איך קפצנו לשם.
מירי פרנקל-שור:
לא קפצנו, אנחנו ייחדנו את הדיון היום בחוק השירות הלאומי אזרחי.
מירי פרנקל-שור:
הוועדה הודיעה שהדיון הזה יתרכז בשירות הלאומי אזרחי ואנחנו נוגעים בו לאורך כל החוק, ואנחנו כבר הודענו.
אתי פרץ:
תודה, אדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, אני רוצה להזכיר - - -
אתי פרץ:
לזה אני אתייחס. אני לא אגע, לא בבעיות החוקתיות ולא המשפטיות שיש, את זה יש לכם, אני רוצה להזכיר שבמתווה שלנו השירות האזרחי ביטחוני כולל שירות מילואים. לא מילואים צבאיים, לא מדים, אבל מצב שבו אותו אדם, א', עושה לפחות שנתיים, ו-ב', הוא משרת 30 יום בחלוקה מותאמת בתפקיד, אם זה במד"א או אם זה במכבי אש או ...
שרון ניר:
מירי, כל 26ח אנחנו מתייחסים עכשיו?
אלעזר שטרן:
כמה נקודות. אחת, מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות ושמלאו לו 20 שנה. זה עלה פה בין השורות יותר מפעם אחת, וגם, שי, בהתאמה למה שחסרים לנו, ללוחמים ולתומכי לחימה, שגיל 20 הוא בלב העניין של ההתאמה. כיוון שגיל 20 הוא בלב ההתאמה של שירות קרבי ושל תומכי לחימה, אז למה אנחנו שמים כאן את העניין של ג...
אלעזר שטרן:
לא, אבל עכשיו יש לי שאלה אליך, שי. כיוון שחלק גדול מהניסוח פה, 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', זה גם היה קיים קודם, אני לא רוצה להגיד לקצין בצה"ל, לתת אלוף, תסתכל לי בעיניים, אז אני לא אומר לך את זה, אני מכבד, אבל אני באמת שואל, מה אומר הניסוח הזה? אני אגיד לך מה אני מבין שהוא אומר, זה...
מירי פרנקל-שור:
אלעזר, אנחנו מבינים את זה בדיוק מה שאתה אומר, למרות שלא כתוב לאחר שבחן ומיצה את כל האפשרויות, ברור שהוא בחן שהוא בחן והוא מיצה.
אלעזר שטרן:
אבל, מירי, אנחנו יודעים שזה לא ככה. אם ככה בוא נלך הפוך - - -
אלעזר שטרן:
סליחה, פרוש, אני הייתי קצת במקומות האלה, אני מבין את זה, תאמינו לי. אם זה ככה אז בוא נכתוב לאחר שלא נמצא מתאים, מה הבעיה? כשאתה כותב את זה כמו שאתה כותב את זה אז אתה שם עליו משקל שכל השירות הלאומי יבוא ויגיד לי תן לי אותו, הוא רוצה, זה כאילו הפוך ממה שאנחנו רוצים להשיג פה. מה השורה הזאת אומרת לי? הי...
אלעזר שטרן:
נכון, אני כעוס. אני מסכים עם חבר הכנסת פרוש.
אלעזר שטרן:
הצעתי את הניסוח 'ונמצא כלא מתאים'. עוזי דיין, אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל, אני הצעתי ניסוח אלטרנטיבי, ובלבד שלא נמצא מתאים לשירות קרבי או תומך לחימה.
שי טייב:
קודם כל הפנית את השאלות אליי, אני לא כתבתי את הסעיפים האלה. אני חושב שכולם יכולים לשרת בצה"ל, כולל התמונות היפות שראינו פה של השירות הביטחוני-אזרחי, של חבר'ה מהשב"כ, יכולים להיות גם בצה"ל, בצה"ל יש היום מגוון רחב מאוד של מסלולים, כולם מכירים ויודעים לצטט, כולל מסלולים לא במדים, התקדמות שהתחילה בקודק...
אלעזר שטרן:
אני רוצה לחדד את זה, לדעת שהבנתי נכון, שיש אנשים שנמצאים אצל ראובן שיכלו להיות לוחמים ותומכי לחימה?
שי טייב:
לא אמרתי עוד לוחם ותומך לחימה, אמרתי לשרת בצה"ל.
שי טייב:
יכולים לשרת בצה"ל ולשמור על החרדיות שלהם. כי זה מה שמונע מהם וכרגע הם הולכים לשירות האזרחי. תיכף אני אגיע לסוגיית הגילאים, כי אמר פה ראובן, אני ניהלתי את מי נכנס וגם קבענו מדיניות, לכן רוב האנשים שהלכו עד עכשיו הם מבוגרים. אבל בוא נניח שיש בחור צעיר וכן הלאה, הוא יכול לשרת בצה"ל והיום במצב הנוכחי יכ...
שי טייב:
רגע, אני אומר. ובכל זאת אני חושב שנכון גם לקבע את זה כדי שזה לא יעמוד בפני מישהו שאומר רגע, למה לא שלחת את פלוני לשירות האזרחי? יכולת, ולא עמדת ביעדים. אז הנה התשובה שלי לשאלות שלך - - -
מירי פרנקל-שור:
דבר אחד קשה להבין בעמדה שלך, מצד אחד אתם אומרים שחסרים לכם חיילים, 12,000 חיילים בחלוקה מסוימת, לוחמים ותומכי לחימה, אתה מוסיף ואומר שכל אחד יכול לשרת בצה"ל, אני לא מצליחה להבין את העמדה שאתה מציג של צה"ל, מדוע אתם מסכימים להעביר חיילים לשירות האזרחי ביטחוני?
שי טייב:
אני לא אמרתי שאני מסכים - - -
מירי פרנקל-שור:
זה לא עניין של מסכים, אתה צריך לתת כאן עמדה שאני מבינה אותה שאתם כן מסכימים. בצד אחד אתה אומר שחסר לך חיילים, כולם יכולים להשתלב בשירות הצבאי, ומצד שני, להעלות אותם לגיל 21 - - -
ינון אזולאי:
ולהזכיר שיש כאלה מפה שהולכים למשטרה, במקום שהצבא ישלח. חלק גם יכול לתת וגם נותן מענה. זה מה שהוא אומר, זה ייתן לו מענה וזה יחסוך.
מירי פרנקל-שור:
אבל השאלה היא עקרונית, זה לא עניין של ניהול כוח האדם. אי אפשר לבוא ולומר יש לי צרכים מסוימים, 12,000 חיילים, ומצד שני גם להסכים לפתוח את שערי השירות האזרחי וגם להוריד את הגיל לגיל 21.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, אני יכולה להוסיף לשאלה של רח"ט תומכ"א?
שי טייב:
זה בדיוק מה שאמרתי עכשיו. אמרתי, קודם כל יש סעיף שעומד לנגד עינינו. אנחנו לא הסכמנו, אני מתייחס לסעיף. בתוך הסעיף הזה, כדי למצות אנשים ללוחמים אני מציע לא לקבל את גיל 19 וגיל 20 שכתוב פה - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל לא מדובר רק בלוחמים, מדובר בתומכי לחימה ועוד - - -
ינון אזולאי:
אבל הוא בעצמו יכול לא לקבל אותם, זו אחריות שלו.
ינון אזולאי:
נותנים לו מדיניות, הוא מבצע את המדיניות, מה את רוצה ממנו?
שי טייב:
אני מתייחס למה שכתוב ואני חושב שמה שכתוב פה, ה-19 ו-20, יביא לזה שאנשים שיכולים לשרת כלוחמים וכתומכי לחימה ביחידות קצה, לא נשואים, לא זה וכן הלאה, יימנע מהם בגלל הדבר הזה ולכן אני מציע להעלות את הגיל.
שי טייב:
מירי, את כל כך על זה שאת לא מקשיבה למה שאני אומר. 21 לנשואים ו-23 לרווקים, לא 21.
ינון אזולאי:
רק להזכיר שמי שקבע את הגילאים האלה זו הייתה ועדה מקצועית של משרד הביטחון שאז קבעה את זה.
ינון אזולאי:
סליחה, אבל אז הייתה ועדה מקצועית שדיברו על זה אותם אלה שלא הגיעו לצבא, ואותם אלה יכול להיות ש - - -
ינון אזולאי:
עוד פעם, זה גם היום אחריות שלו להגיד כן או לא.
ינון אזולאי:
זה לא עניין לבוא לפה, לזרוק איזה משהו, תלכי למה שהיה פה קודם כל היום.
מירי פרנקל-שור:
ינון, לא יכול להיות שבסופו של דבר הוועדה הזו מתבקשת להאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים ואחר כך בצו המקצועות את שירות המילואים מגיל 40 ל-45 ו-49 כאשר אומר רח"ט תומכ"א שאפשר למצוא תפקיד ל כל חייל.
ינון אזולאי:
אבל יש עוד משהו שאנחנו לא רוצים אולי לשמוע, השירות האזרחי, אותם אלה שהולכים אליו כמעט בטוח שלא יגיעו לצבא, וגם רח"ט תומכ"א אומר שזה באחריותו להגיד שהוא לא רוצה אותם בשירות האזרחי, הוא לא מאפשר להם את זה, ואז יכול להיות שהם יבואו אליו לצבא.
שרון ניר:
ברשותך, אני רוצה את כולנו להחזיר חזרה, אתם יודעים, עיניים על המטרה, אמרתי את זה היום כמה פעמים, עיניים על המטרה, המטרה שלנו לא לייצר שבילים עוקפים ללוחמים אלא קודם כל לשים את כל כובד משקלנו כדי למצות בסוף כמה שיותר לוחמים בגילאי 18 עד 23, שזה הגיל האפקטיבי פחות או יותר ללוחמים, בטח עובר 7 באוקטובר ש...
שי טייב:
למה מה שאמרתי עכשיו לא פוגע בול במה שאמרת?
שרון ניר:
כי אני מסתכלת על הסעיפים הכתובים והלא מחוקים באדום.
שי טייב:
את פונה אליי ומטיפה לי על מה שכתוב? אני אומר משהו אחר.
שרון ניר:
לא, אני אומרת את התייחסותי לעמדה שהציג אותה חבר הכנסת בועז ביסמוט - -
שי טייב:
אין בעיה, לא להגיד לי 'אדוני' כאילו אני אמרתי.
שרון ניר:
- - מתווה ביסמוט, מתווה ש"ס, מתווה אני כבר לא יודעת של מי זה, מתווה שמוצג על ידי יושב ראש הוועדה. אני לא מסתכלת על רח"ט תומכ"א.
שרון ניר:
אדוני, אני חושבת שכל מה שמחקת כאן באדום טעות, טעות מרה. זה בדיוק יצרת שביל עוקף לתפקידי לחימה. אני רוצה לומר דבר כזה, בשורה התחתונה אני חושבת שאנחנו צריכים להפעיל את כל כובד משקלנו על הציבור החרדי שיביא כמה שיותר לוחמים ותומכי לחימה, גיל 21, גיל 23, הסעיפים האלה כמו שהם מנוסחים, לא טוב, צריך לחזור ו...
יעקב אשר:
שאלה בעקבות גם הדברים של שי וגם של היועצת המשפטית. אלעזר דיבר מקודם על זה שבוחרים אנשים לתפקיד מסוים, הרי מי שבכל זאת בוחר איפה לשים אותו זה לא פינסקי, זה הצבא, בוחרים לתפקיד מסוים ויכול להיות שהוא יכול להיות קרבי או משהו כזה. שאלה מצוינת של אלעזר, ואחר כך שמענו את מה שאמרה היועצת המשפטית, ואני שואל...
מירי פרנקל-שור:
זו לא השאלה שמונחת כאן, השאלה שמונחת כאן לדיון היא האם השירות האזרחי הוא חלופה לשירות הצבאי, זו השאלה.
שרון ניר:
החייל החרדי כשהוא מתגייס לצבא גם הוא יעמוד בפני כבודו שיחליט אם הוא יהיה לוחם או ב-8200, אותו דבר.
יעקב אשר:
לא, את רק מפריעה. אני שתקתי כשדיברת. הנה תראה, ד-מו-קרט-יה. ישראל ביתנו.
יעקב אשר:
לא, שרון, לא. אני באמצע לדבר עם היועצת המשפטית ואת גם מסיטה לי את קו המחשבה. אני אומר, הסוגיה שנמצאת על השולחן אני יודע, ומה הסיבות שהיא נמצאת על השולחן, נכון שאנחנו לא אינטליגנטים אבל אני יודע, במקרה, מה שאני שאלתי זאת שאלה אחרת, בגלל שהסיבה למה זה על השולחן, שירות אזרחי או לא, הוא מסיבות אחרות למה...
שירה אמסילי:
אין בעיה, יעקב אשר, תעשו כולם מיון בבקו"ם והצבא יחליט עליכם, אבל אתם נמנעים מלמיין את החבר'ה שלכם.
שירה אמסילי:
אמרתי הערה עניינית, זה לא היה הערת ביניים.
שירה אמסילי:
אני יוצאת. האמת שכל כך משעמם שזה לא הפסד גדול.
היו"ר בועז ביסמוט:
בשם חבריי פה אני סולח לך ולא נפגע. שלום, גברתי, ואני מצטער שהיה לך משעמם, את היית מאוד מעניינת.
אלעזר שטרן:
אני אתייחס למה שחבר הכנסת יעקב אשר אמר וגם לתשובה שלך, לצה"ל אין את הפריבילגיה לשחרר את מי שבא לו. אין לו את הפריבילגיה לשלוח אנשים לשירות לאומי, יש מספר שמייחסים אותו בהיסטוריה של צה"ל שכאילו רבין נתן את האישור לצבא על סעיף אי התאמה 2.4, יש כאלה שאומרים שזה היה 2.7 - - -
אלעזר שטרן:
אחוז. הצבא לא יכול לחרוג מזה בגלל המון דברים שיש בעניין הזה, משמעות של צבא העם, הנטל על המילואים לדוגמה, אתה תשחרר כמה שאתה רוצה, תיקח רק את הכי טובים ובסוף תגיד ששירות חובה הוא חמש שנים. יש כל מיני דברים שיש לזה משמעויות. התשובה לחבר הכנסת יעקב אשר היא שהצבא יכול להחליט בתוך הצבא מי הולך לאן.
דרך א...
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת אשר, זו באמת שאלה של הסדר ראשוני של הכנסת. הכנסת צריכה לשרטט את גבולות הגזרה לצה"ל, האם אתה מעביר מלש"בים לשירות האזרחי או לא. זה לא שאלה של הצבא, זו הכרעה ערכית של הכנסת, זה מה שנקרא הסדר ראשוני.
יעקב אשר:
מירי, שתהיי בריאה, זה ודאי. בזה אני מסכים, פה אלעזר ואני, אנחנו נצטרך להחליט, זה מצוין. אבל הם באו לערער על זה בגלל התהליך, בגלל התוצאה של התהליך, פה אמרתי שבתוצאה של התהליך בסוף מי שהוא דלת היציאה או הכניסה, איך שתקראי לזה, זה אותו אחד שאתם סומכים עליו גם כשהוא עושה את זה כל יום.
יעקב אשר:
עוד פעם, הבנתי, אני רק נראה אחד שלא מבין.
יעקב אשר:
כי אלעזר טען ברמה הפרטנית, ובצדק מבחינתו, ואני עניתי על הרמה הזאת, זה הכול.
יעקב אשר:
ברור. אבל אנחנו יושבים פה כדי לאפשר או לא לאפשר.
(היו"ר ינון אזולאי)
אלעזר שטרן:
א', יכול להיות שהגיע הזמן שיגידו לצבא מה הזכות שלו לתת פטורים, כמה. אולי שי יודע, יש לך מגבלה כמה אתה יכול לא לגייס על אי התאמה, על קב"א נמוך, או כמה שאתה רוצה אתה משחרר?
שי טייב:
כשעושים הערכת גיוס עושים הערכה, כמה אנחנו מעריכים שלא יעמדו בסיפי הגיוס.
אלעזר שטרן:
אתה יודע שיש נשר בטירונות של 10%, אתה יכול להחליט מראש לא לגייס 12% מהמחזור?
שי טייב:
מה זה אני יכול להחליט מראש?
שי טייב:
אני עומד קודם כל בפני הצורך שלי לגייס כמה שיותר ולהגדיל את הצבא ולאגף את המרחב. האם אני בין לקבוע 2.4% או 2.6% צריך נניח אישור? זה בסמכותי כרח"ט תומכ"א. אם עכשיו אני אגיד 10% כנראה שאני אצטרך להסביר למה אמרתי 10%. זה יש שכל ישר.
אלעזר שטרן:
היה פעם ראש אכ"א שאמר את המשפט הבא, אני לא רוצה לגייס לצה"ל כאלה שאנחנו צריכים להשקיע בהם יותר משהם ישקיעו בנו חזרה. אני כמובן התנגדתי מאוד לעניין הזה.
שי טייב:
אנחנו משקיעים הרבה במלש"בים.
אלעזר שטרן:
וגם אמרתי לאותו ראש אכ"א שזו לא זכותו, כיוון שעל פניו יש חיילים בצה"ל שאנחנו יודעים שהצבא משקיע בהם - - -
אלעזר שטרן:
לדוגמה, מכיוון שהצבא מסתכל גם על טובת המדינה, לא רק על טובתו.
שי טייב:
הם חיילים אפקטיביים. בן אדם לפעמים צריך עזרה בכניסה, אבל הם חיילים אפקטיביים.
אלעזר שטרן:
מאה אחוז. אחרי שאמרנו את זה אני חושב שכדי שנוכל להישיר מבט לשורות האלה ושהם לא יהיו סופר נוזליות וכשכתוב שם 'לאחר שבחן' זה כלום, מה זה לאחר שבחן? כל אחד אתה בוחן, אין גבולות לכמה שאתה בוחן.
יעקב אשר:
אמרה לך היועצת המשפטית מה הפירוש 'לאחר שבחן'.
יעקב אשר:
את אמרת מקודם שהמילים 'לאחר שבחן' - - -
יעקב אשר:
לא, את הסברת מקודם, אני שמעתי אותך, את אמרת הוא בחן ומצא את מה שהוא צריך לראות.
מירי פרנקל-שור:
הוא עשה את כל התהליך והגיע למסקנה שאין לו מה לעשות בצה"ל. זה מה שאני מבינה.
יעקב אשר:
יפה, צריך לכתוב את זה כאילו? את הסברת שזה המסלול.
אלעזר שטרן:
התשובה שקיבלתי מתת אלוף שי טייב על זה שהפתרון לכאלה שהם אולי כן יתאימו להיות קרבי, איך נתמודד עם זה מול הסעיף שכתוב 'לאחר שבחן'? נעלה את הגיל ואם נעלה את הגיל, נכון שאנחנו מגבירים את הסיכוי להיות קרבי בגיל 21 או 23, תלוי נשוי או לא נשוי, אבל זה כאילו בא לענות על זה שלאחר שבחן. מה שאני אומר, אנחנו יו...
אלעזר שטרן:
ולכן מה שצריך להיות כתוב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלאחר שבחן ומצא שאינם יכולים לשרת בצה"ל לפחות בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, אני לא מדבר על דברים אחרים, נגיד שאותם הוא יוכל להפנות ולא רק 'לאחר שבחן'. תודה.
(היו"ר בועז ביסמוט)
משה טור פז:
יש לי שתי שאלות לשי טייב, אבל אני מודה שגם אחרי הפינג פונג פה בין מירי ואלעזר ויעקב, לא ברורות לי כמה נקודות לפני כן. ראשית, אם הבנתי את עמדתכם נכון, שי, אתה חושב שבהינתן שיש דבר כזה שירות לאומי אזרחי, המספרים 19 ו-20 בחוק הם לא המספרים הנכונים ואתה היית משנה ל-21 ו-23. אבל האם עמדתך המקצועית כצה"ל ...
שי טייב:
אני חושב שעניתי על זה קודם. האינטרס שלי זה להגדיל את מספר המשרתים בצה"ל ועניתי קודם שבאופן שבו זה מנוסח עכשיו שאין הקשר בין זה שיותר אנשים הלכו לשירות האזרחי ביטחוני ובתמורה לזה פחות אנשים צה"ל הצליח לשלוח, זה לא משרת את ה - - -
משה טור פז:
המשמעות של לא משרת, היועצת המשפטית כבר הביעה את דעתה בכתב, אני מבין שגם לעמדתך כלילת ה-10% האלה בחוק לא משרתת את תכלית החוק כמו שאתה מבין אותו.
שי טייב:
לא משרתת את עניין תוספת החיילים לצה"ל, בלי המשלים של זה שדיברתי עליו קודם וחבר הכנסת סולומון הסביר אותו יותר טוב ממני.
יעקב אשר:
אבל האם זה תורם לתהליך? אתה מגייס, אתה - - -
יעקב אשר:
אה, הוא לא אחראי לתהליך? הבנתי, הוא רק צריך לצאת ידי חובה הריני מגייס, לא הצלחתי, תודה רבה, שלום.
יעקב אשר:
נגמר, אות מתה. זה מה שאתה רוצה הרי, לא?
משה טור פז:
לאחר שבחן את הצבתו בשירות סדיר, אתה יכול לפרט איך אתה בוחן את אפשרויות ההצבה? כלומר יש פה כל מיני תהליכים שאתה עושה, מה הקריטריונים העיקריים שלך לבחון אפשרות הצבה?
שי טייב:
אני מנסה להבין האם אנחנו יצרנו מסלולים שהם מסלולים רלוונטיים וגם דומים. הרי חלק מהאנשים הולכים למקומות שיש לידם חיילים, אפשר גם לשים אותם בצורה כזו. אנחנו פעלנו בהקשר הזה עד כה באיזה מתכונת של עד כמה אנחנו שמים. האם הבחינה היא בחינה אמפירית מוחלטת? היא לא בהכרח בחינה אמפירית מוחלטת, היא בחינה שאנחנו...
אלעזר שטרן:
איך זה? אז איך 'לאחר שבחן'? איך אתה יודע אם הוא לא עבר מיון מלא?
שי טייב:
אני מדבר על המסלולים שאני מציע, עוד לפני לאיזה מסלול הוא מתאים אני פותח את כל המסלולים הרלוונטיים.
אלעזר שטרן:
לא, כשכתוב 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', אני שואל, הרי 'שבחן את כל האפשרויות' הוא מוכרח לעבור צו ראשון, קב"א, דפ"ר, כושר, מבחן בריאותי.
מירי פרנקל-שור:
באופן עקרוני כן מוצע בהצעת החוק שהוא צריך לעבור בהתאם להוראות סעיף 3 ו-5 את כל התהליך.
עוזי דיין:
הוא בחן והחליט. אל תנסו למשטר דבר שאי אפשר למשטר אותו.
משה טור פז:
ביחס למה שהעירה קודם ענבר גיטי, בסעיף 26ח(ג) מדובר על מי ששירת וניתן לו אישור על השלמת השירות. כרגע המצב בחוק הנוכחי והוזכר כאן, בצדק, שיש כאן גם אפליה וגם שוני לעומת מה שקורה בארצות אחרות, כי אנחנו נותנים פה מסלול של 24 חודשים אל מול שירות שהוא 32 ויכול להיות שהממשלה תרצה להאריך אותו, אתם מבקשים לה...
שי טייב:
אני חושב שככלל קודם כל שירות ביטחוני אזרחי לא שווה ערך לשירות צבאי, זה ברור בעצם המהות. מירי הגדירה את זה קודם טוב מאוד. כל מקום שבו דווקא ההקלה או ההטבה, איך שתקרא לזה, הולכת לטובת השירות הצבאי זה יכול לשרת את העניין הזה, זה ברור.
משה טור פז:
עוד שאלה. דיבר על זה חבר הכנסת בוארון קודם ולא שמעתי את התייחסותך לעניין, כי אחד הדברים שבהם השירות האזרחי-ביטחוני מפלה בו לטובה זה אי ההימצאות של מילואים. אם יקרה, מה שאני חושב שלא יקרה, אבל נגיד שיקרה, והחוק הזה יעבור עם השירות האזרחי-ביטחוני, האם אתם תרצו בכך שתהיה לכם אפשרות לעשות הכשרה ל-10% הא...
יעקב אשר:
הוא יכול לסגור את זה איתו, אם הם יכולים לשנות את זה.
שי טייב:
אני אחלק את זה לשניים. אם הכוונה פה למילואים שהוא עושה באותו גוף שבו הוא עשה את השירות האזרחי אז מן הסתם - - -
שי טייב:
כן, ואמרתי את זה לפני שני דיונים, כי נשאלתי את השאלה הזו, שאנחנו מסוגלים לקרוא לאנשים בחזרה, לעשות להם הכשרות כמו ההכשרות שעשינו, מי שמכיר הלכה למעשה, שלושה שבועות שהופך אותם לרובאי 03, מכניס לכיתות כוננות, מכניס למקומות כמו אלו"גים, מדרגה אחת, מה שנקרא לא מצריכים רובאות 05 וככה למצות אותם.
שי טייב:
אני מציע שכמו שנאמר פה, הפוקד יהיה רשאי, כי בסוף זה גם תלוי באיזה משימות.
אלעזר שטרן:
אבל, שי, אם אתה שם אותו עכשיו יחד עם חיילים נגיד בקריה וחייל בקריה בגלל שהוא עשה רובאי 02 יכול להשתתף בשמירות מחנה, יש לו תורנות, שם לפעמים לוקחים אותם גם לתגבור יישובים באיו"ש. אני מבין שאותו אחד, בגלל שאתה אומר לי אולי אני פעם אעשה לו הכשרה כשהוא יגיע למילואים, אני אומר שאם אתה עושה לו את ההכשרה ע...
אלעזר שטרן:
תעשה אותו חייל, זה בדיוק העניין. איך אתה יכול לעשות לו אחר כך?
יעקב אשר:
זה במילים אחרות הוא לא רוצה שירות אזרחי-ביטחוני, מהבוקר הוא אומר את זה ומותר לו להגיד את זה.
יעקב בליטשטיין:
מירי, אי אפשר לעשות הכשרה למישהו שלא התחייל, מה אתה רוצה עכשיו? מה שאתה אומר, אתה אומר: בוא נחייל אותו.
אלעזר שטרן:
אבל הוא דיבר, מה אתה רוצה ממני? קובי, מה קרה לך? אתה לא מבין? אני מדבר עברית.
יעקב בליטשטיין:
אני גם מדבר עברית. איך הוא יכול לעשות 02 אם הוא לא מתחייל?
אלעזר שטרן:
אבל הוא אמר את זה שהוא יעשה, אז למה הוא אומר שהוא יעשה 02?
שי טייב:
אני רק רוצה לסכם את הדבר הזה, יהיה אפשר אם יוחלט לעשות את הדבר הזה, טירונות והכשרה ולשלב אותו במערך המילואים, כמו שהרבה משתלבים אחרי שהם כבר בפטור וכן הלאה. יש פה תמיד איזה חשיבה כזאת שזה אוטומטית יחליף חייל מילואים, צריך להגיד, לא כל חייל מילואים מחליף כל חייל מילואים. בוא נשים את זה בפרופורציה.
משה טור פז:
אדוני יושב הראש, האם זה בסדר שהוא ימסור את המספרים עכשיו?
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא ימסור, אני אגיד לו מתי. אלון שוסטר, בבקשה. אלון שוסטר עוד לא דיבר, אז לא להפריע לו.
אלון שוסטר:
שלום לכולם. הוא שמע, בדרך לירושלים, דיון רציני, אנשים רציניים. אני חושב שאנחנו נוגעים בלפחות מחלק מליבת הסוגיה. הדבר העיקרי שאני רוצה לומר זה שברור שהשירות האזרחי-ביטחוני עם היחידות הביטחוניות, יחידות הסמך, ראש הממשלה, משטרה, בט"פ וכו', הוא עניין נחוץ ורציני וחשוב והוא מרכיב בתוך מתווה שירות כולל.
מ...
ינון אזולאי:
זה לא נכון, זה לא סלע מחלוקת. מי שלומד בישיבה, מי שלא לומד - - -
אלון שוסטר:
זה צריך לבדוק בצורה מאוד מדוקדקת מה זה נקרא לא לומד בישיבה וכו'. אני לא צללתי לפרטי הפרטים, אבל אני סמוך ובטוח שאתם עושים את זה, כולם צריכים להגיע למאגר, לארנה, לכיכר העיר ששם מתגייסים עם קדימות לצה"ל. אם זה מה שכתוב כאן, בסדר. מהניסוחים או מניסוחי הניסוחים אני מבין שיש יותר מדי חופש פעולה, חופש הכר...
יעקב אשר:
שאלה, שי, ברשותך, כדי שנבין מה עומד על השולחן, כמו שאומרת היועצת המשפטית. מה שאני לא שואל, אלא מתעניין, זה נראה לי הדבר ההגיוני, שבסוף בשיקול הדעת, גם היום כשזה עובד היום בשירות אזרחי-ביטחוני - - -
שרון ניר:
יעקב לא התייחס כבר לסעיף הזה? לפני חצי דקה הוא התייחס לאותו סעיף.
יעקב אשר:
איך היא לא מפריעה לי. אני יושב לידה, מסביר לה כל הזמן את החוק ועכשיו ככה היא –
יעקב אשר:
מהתחלה. הרי בסופו של דבר שיקול הדעת של הצבא, של מישהו בשב"כ או במקומות אחרים, ביטחוני אני מדבר, הוא שיקול דעת שבסוף הצבא צריך להחליט. זאת אומרת מאוד יכול להיות שבמקביל, לא חייב להיות אחד לאחד, זה גם תלוי בפיקים, יש תקופות שהשב"כ צריך עכשיו גיוס גדול יותר ואז הוא בא לצבא, עוד לפני שפינסקי מגיע אליך א...
יעקב אשר:
הנה. נראה אותך בישיבת סיעה ליד ליברמן עושה את זה. נראה אותך פעם אחת נכנסת לדברים שלו באמצע, נראה אותך.
יעקב אשר:
זה כבר גובל בחוצפה, שרון, ואני מעריך אותך ואת יודעת שאני מעריך אותך. זה לא יכול להיות, האוזניים שלכם לא שומעות שאלות אפילו? סליחה, לא התכוונתי באופן אישי, אני מאוד מכבד והיא יודעת את זה.
שרון ניר:
לא, זה בסדר. אדוני היושב ראש אמר שיש לך 40 דקות, אני כבר ספרתי 20, אבל אני בסבלנות רבה.
יעקב אשר:
עוד פעם רואים שלא למדת ליבה. איך הגעת ל-20?
שרון ניר:
ממתינה. דיברת 20 דקות, יש לך עוד 20 דקות.
יעקב אשר:
אני מסתכל על שי, אבל מדבר גם לצוות הוועדה, לנו לעצמנו, אדוני, כי מזכירים לנו שאנחנו צריכים לקבל הכרעה על העניין הזה, אנחנו צריכים לקבל את ההכרעה וצריך להבין את ההיגיון שבה. אני שואל האם חלק משיקול הדעת שלכם כשאתם מציבים אנשים, יכול להיות שזה בעצם חוסך שימוש בחיילים אחרים שהתגייסו כדת וכדין והלכו למס...
אלעזר שטרן:
שרון, רציתי להודות לך, את מוציאה אותי טוב ליד יעקב אשר.
שרון ניר:
40 דקות. אני ספרתי כמה פעמים הוא מתייחס ל-26ח, אני אוציא את הקלטות כדי לוודא שאני צודקת, כי זו שעת לילה מאוחרת.
ענבר הרוש גיטי:
רק אפשר לענות לחבר הכנסת יעקב אשר אם אתם רוצים. התשובות ידועות, אפשר לענות לחבר הכנסת אשר, אנחנו יודעים את התשובות לשאלה שלך.
יעקב אשר:
איזה מפלגה אנחנו היום? נתת גילוי. אם יש מישהי שיודעת באמת שכל המקהלה הזאת, שיש לה סיבות אחרות, מדברת על בוא נלך בכוח, בוא נלך ב –
משה טור פז:
הוא עכשיו דובר יש עתיד, הוא כבר לא רק דובר שלי.
יעקב אשר:
אם יש מישהי שיודעת באמת שזה לא יילך, זה רק יקצין, זה יסגור ויגדיל חומות, זאת את. את יודעת את זה.
משה טור פז:
נכון, כי היא כבר דור שלם מנסה לגייס אתכם בטוב ואתם לא רוצים, היא יודעת.
יעקב אשר:
אני הולך לריב פה עם כולם היום, זה לא מתאים לי.
מטי צרפתי הרכבי:
אני עדיין מקווה שכל הנושא של השירות האזרחי-ביטחוני יירד מהחוק, אבל אני רציתי לשאול שוב, תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות על ידי שר הביטחון, הלכתי אחורה לסעיפים, אני חושבת שצריך לאמץ את הגילאים שהציע תת אלוף טייב כי אנחנו לא רוצים לעודד אי גיוס לצה"ל.
אני רציתי לשאול את הייעוץ המשפטי, כתוב כאן שהפ...
שרון ניר:
הפוקד הוא שר הביטחון, להבנתי, ומאציל על צה"ל. לא?
מטי צרפתי הרכבי:
אם תסתכל בחוק ביטחון כללי, יש שם חופש לקבוע פוקדים נוספים. זאת שאלה אחת.
מירי פרנקל-שור:
בסעיף 50 לחוק שירות ביטחון, שר הביטחון רשאי למנות פוקדים לעניין חוק זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אז כאילו יש כאן איזה שהוא משהו טיפה אפור, שהוא לא חד חד ערכי לצה"ל - - -
משה טור פז:
היא צודקת, מירי, זה צה"ל מטעם שר הביטחון, אבל אם שר הביטחון החליט שזק"א הוא הפוקד, זה אפשרי? אני שואל.
משה טור פז:
קובי, אתה המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אם שר הביטחון מחליט - - -
שרון ניר:
הפוקד להבנתי זה השר והוא מאציל מסמכותו.
משה טור פז:
אם שר הבטחון מפטר את צה"ל וממנה את זק"א, מה קורה?
מטי צרפתי הרכבי:
בוא נאמר שפרשנויות זה צד חזק, יש לי לוגיקה פשוטה. לאחר שהפוקד בחן את כל אפשרויות הצבתו, ושוב, אם זה לא חד חד ערכי אז יש כאן כשל לוגי עבורי. ואני חושבת שכן צריך להיות מפורשות שהוא בחן את ההתאמה לשירות צבאי ולא אפשרויות להצבתו כי זה פתוח לאינטרפרטציה של מדיניות, יכולים להיות כאן אלמנטים של מדיניות ולא...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, בתכלית החוק כתוב בשורה הראשונה צמצום אי השוויון, לא מצאתי את ההיקש הלוגי לצמצום אי השוויון. זה תכלית החוק.
ינון אזולאי:
גם בתוך הצבא אין שוויון, אז זה מצמצם וזה הולך לשירות ביטחוני.
מטי צרפתי הרכבי:
ינון, אנחנו לא מסכימים, אבל אני חושבת שיש כאן בעיה עם הנושא של שוויון.
מטי צרפתי הרכבי:
עוד עניין, לפי מה שאני מבינה, 36 שעות עבודה עם שכר, תלוי מי הבן אדם, יכול להגיע עד כמעט 5,000 שקלים לשנתיים, 36 שעות עבודה בשבוע עם שכר של כמעט 5,000 שקל, שוב יש כאן כשל סביב סוגיית השוויון. אני לא מצליחה להבין.
עוד פעם, העובדה שהם לא מצטרפים למערך המילואים, למרות הרצון לעשות להם איזה שהוא מערך חיול...
יעקב אשר:
אבל אם יזמנו אותו לכב"ה חודש בשנה באותו תפקיד שלו, אז מה קרה?
מטי צרפתי הרכבי:
משפט אחרון לגבי צו דחיית שירות לתלמידי ישיבה שמפנה אותנו לסעיף, אני לא זוכרת באיזה סעיף זה, מה זה צו דחיית שירות. הלכתי לראות מה זה צו דחיית שירות ששר הביטחון נותן, הייתי רוצה, גברתי או אדוני, שאני אבין מה הקריטריונים. ב-26ד דחיית שירות תלמידי ישיבות, הוא רשאי לדחות, אני לא יודעת מה הקריטריונים.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, אבל גם פה זה תנאים, אבל זה לא הקריטריונים, זה תנאים שאתה יכול לשים בן אדם, אבל אני לא הבנתי מה הקריטריונים, הרי זה יחול על הרבה.
מטי צרפתי הרכבי:
בעצם האחוז או כולם יכולים ליפול תחת הקריטריונים האלה, כל תלמיד ישיבה. לא הבנתי מה הקריטריונים שמחריגים או ממצים, או לוקחים את החתך הראשון למי ראוי לקבל את דחיית השירות.
מטי צרפתי הרכבי:
לומד בישיבה זה כל תלמיד ישיבה, אז עדיין איך בוחרים את אותם אנשים? מה הקריטריונים להבחנה?
משה טור פז:
זה הדבר הראשון שאמרתי, הדבר השני זה לא הבנתי איך חותכים את אותו פלח שנהנה מההטבה הזאת.
יעקב אשר:
היא גם סגנית שר החוץ, יש פה כבוד בוועדה.
שרן מרים השכל:
קודם כל למיטב הבנתי ובטח במצב החירום שבו אנחנו נמצאים, מטרת החוק היא גם בעיקר לענות על צורכי צה"ל שאומר שהוא צריך לוחמים, הוא צריך אנשים שמסוגלים להיות כלוחמים או תומכי לחימה בקו החזית, ופה אנחנו חייבים להתרכז איך אנחנו קודם כל לפני הכול, לפני כל אינטרס פוליטי, איך אנחנו נותנים לצה"ל את המענה הכי טו...
שרן מרים השכל:
הם היו בבוקר, אבל עכשיו דנים בזה עוד הפעם ובא חבר הכנסת ואומר שהוא רוצה לענות על הצרכים של המשטרה ושל השב"ס, האם ראוי שיהיו בדיון בכל סעיף שבו מצוינים האירועים של שירות אזרחי שיהיו מחויבים להיות כאן בוועדה כדי לענות על השאלות האלה?
שרן מרים השכל:
ככל חבר הכנסת יעקב אשר וחברים אחרים מעוניינים בשאלותיהם לענות על צורכי כוח האדם של גופים ביטחוניים אחרים, ראוי שגם הם יהיו כאן כדי לענות על השאלו האלה בתוך הדיונים האלה. פה זה שאלה ראשונה ליועצת המשפטית. כמו ששרון ניר לא עונה ליעקב אשר ככה, ינון, אשמח אם לא תענה במקום היועצת המשפטית.
ינון אזולאי:
אין בעיה, היא תענה לך. אני פשוט הייתי פה מהבוקר וגם היא, היא התעייפה, אני קצת מחליף אותה מדי פעם.
שרן מרים השכל:
אני חושבת שאתה יכול לשרת נהדר בייעוץ המשפטי בצה"ל ולסייע להם גם שם.
שרן מרים השכל:
בעניין הזה שאלה נוספת לעניין של מטי, וזה חשוב שייענה באופן ברור לפרוטוקול כי גם אני רוצה לדעת את זה, לא האם היום אלא האם בעתיד פוקד יכול להיות ממונה על ידי שר הביטחון מישהו שאינו מצה"ל?
שרן מרים השכל:
אני שאלתי את היועצת המשפטית של הוועדה, תודה לכל מי שרוצה לענות.
דרור גרנית:
היועצת המשפטית, זה יהיה חריג מאוד מאוד מאוד - - -
שרן מרים השכל:
זה חריג אבל אפשרי. השאלה אם לא זה חריג, זה בדיוק העניין. מירי, השאלה שלי היא לא האם זה יהיה מאוד חריג, אלא האם זה אפשרי.
ינון אזולאי:
אם אפשר לקבל גם את עמדת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון.
יעקב אשר:
כל מהלך של משרד החוץ קרס לנו בגלל זה, אין הסברה, אין כלום.
שרן מרים השכל:
קודם כל שתדע לך שמהדרך עשיתי גם ריאיונות בתקשורת הזרה, בצעדה.
שרן מרים השכל:
אתה חושב שנחים בחוץ? אתה עומד עם הטלפון בזום, מוצא מקום, מדבר באנגלית, מנסה להיראות כמה שניתן מכובד ועונה להם גם בסקיי ניוז. על הדרך אתה עושה את הכול.
שרן מרים השכל:
תודה. דבר נוסף שאני רוצה להבין, תת אלוף טייב, לפחות ממה שאמרת, אני מנסה להבין ולפרש את זה, אתה אמרת מבחינתך שהמיועדים לתפקיד בשירות אזרחי זה אנשים שלא יכולים לשרת בצה"ל, זה העדפה ראשונה - - -
שרן מרים השכל:
מבחינתך מי שאחר כך מיועד, אתה פוטר אותו או לא מיועד לשירות צבאי, אתה מעביר אותו לשירות אזרחי, האם המדד הראשון בסקלה זה על פי צורכי צה"ל, מה שאתה צריך והוא לא מתאים בקב"א או כל מיני דברים כאלה? או האם נכנס פה העניין של מי שאינו יכול לשמור על החרדיות שלו בתוך המקום? כי אתה אמרת מקודם אני לא יכול להתאי...
שרן מרים השכל:
בטח שזה קשור, כי אתה פוטר אותו משירות צבאי ושולח אותו לשירות אזרחי.
ינון אזולאי:
זה לא קשור, לגבי המסלולים ולגבי זה, זה לא במקום הזה בכלל, זה בסעיפים אחרים. זה שהוא פוטר מהשירות האזרחי, דיברנו על זה בבוקר. אני חושב שיש פה סדר עדיפויות, אנחנו חוזרים על זה עוד פעם? זה לא אמור להיות.
שרן מרים השכל:
השאלה היא מה המדד, האם המדד לפטור אותו משירות צבאי – אל תנסו פשוט להסתיר דברים, אפשר לדבר על דברים גם לעניין ולעומק.
ינון אזולאי:
לא להסתיר, רק להזכיר לך שאנחנו פה מהבוקר וזה בסדר גמור גם עד שתיים בלילה, אין בעיה, אבל לא יכול להיות שפתאום חבר כנסת מגיע או סגנית שר, עם כל הכבוד - - -
שרן מרים השכל:
וגם אני פה וגם אני רוצה שאלות ואני נמצאת פה בכל הדיונים, עם כל הכבוד.
ינון אזולאי:
אין בעיה, תבואי. את לא נמצאת בכל הדיונים, אבל עוברים סעיף סעיף, את לא נמצאת בדיונים, תודה רבה לך.
שרן מרים השכל:
זה חלק מהסעיפים וזה כתוב בתוך הסעיף הזה. אני מבינה שלא נוח לך שיענו על השאלות המשפטיות האלה.
ינון אזולאי:
לי לא נוח? הרי שאלתי אותך כמה שאלות על החוק ולא ידעת לענות לי כשדיברתי איתך. כי את לא מונחת בחוק, אז אל תיתני לי ציונים.
שרן מרים השכל:
הציבור צריך לקבל תשובות על הדברים האלה. האם אתה פוטר את החרדים משירות צבאי לשירות אזרחי על פי מה שצה"ל צריך או האם בגלל שהוא לא מצליח לשמור על החרדיות שלו?
ינון אזולאי:
מהבוקר אמר איך זה הולך, גם פינסקי אמר, גם שי טייב אמר את זה.
שרן מרים השכל:
הדבר הזה מופיע בסעיף הזה ואני מבקשת לשמוע את התשובה.
שרון ניר:
לא, הוא לא פירט את שיקול הדעת, זה לא נכון. היא שואלת פה שאלה מאוד מאוד לגיטימית.
שרון ניר:
הוא לא פירט את שיקול דעתו, הוא אמר שיש לו שיקול דעת. סליחה, היא צודקת מאה אחוז.
שרון ניר:
ועם כל הכבוד, היא שואלת שאלות - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, את מפריעה. בקצרה, כי הבוקר דנו בזה ובמהלך 7,480 דיונים שהיו לנו כאן על חוק הגיוס דנו בזה גם ואני הייתי פה כאשר הצגת את זה, ישבתי שם, בדיוק איפה ששרן יושבת, לא הייתי בתפקיד הזה, אבל היום אתה תעשה את זה בקצרה, אני מניח, כי אנחנו כבר שמענו את זה כל כך הרבה פעמים.
שרון ניר:
כן, אדוני. אני רוצה להתייחס גם קצת למתודולוגיה של הדיון כי נראה לי שאנחנו קצת הולכים לאיבוד, אולי השעות המאוחרות מקשות על כולם.
שרון ניר:
אבל אל תבנו על זה שאנחנו ננטוש את הזירה כי אין בכוונתנו לנטוש את הזירה.
ינון אזולאי:
אני לא יכול לבנות על זה, 17 שעות ישבתי בדיון רצוף.
שרון ניר:
מתשע עד עשר בלילה לדון בארבעה סעיפים זה לא פשוט לאף אחד, יכול להיות שבגלל שאני לא למדתי גמרא זה יותר מסובך לי.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, יש פה חברי כנסת ותיקים משנינו, אנחנו כיתה א', לכן השעות האלה בכנסת זה ממש לא מאוחר.
שרון ניר:
אדוני, אני אמנם לא למדתי גמרא, אבל אני רגילה לעבוד סביב השעון כפי שאתם מכירים היטב את הרקע שלי.
שרון ניר:
כי יש לי תחושה שהמתח קצת הולך וגובר ואנשים רוצים שנתקתק את הסעיף.
שרון ניר:
אנחנו רוצות להתעמק ואני מכבדת מאוד את שאלתה של חברתי חברת הכנסת מטי צרפתי ושל חברתי חברת הכנסת שרן השכל, אני חושבת שהן אומרות דברי טעם ואני מציעה לחבריי, גם חבריי מהסיעות החרדיות, לא לכעוס על חברות הכנסת ששואלות פה שאלות טעם.
שרון ניר:
זה דבר אחד לפרוטוקול. ודבר שני אני רוצה להגיד משהו לגבי הסעיפים המאוד חשובים האלה, בעולם מתוקן, ואתם מכירים את תפיסת עולמי, עובר על 7 באוקטובר במדינת ישראל. נכון שנקבעה חובה אזרחית אחת לכל אזרחי מדינת ישראל ואז נתייחס לכל פוטנציאל הנערים והנערות בגיל 18 ונגיד יש שלוש אופציות, או שירות צבאי, או שירות...
שרון ניר:
מה זה לקצר? כמה זמן אני מדברת? מקודם שמענו נאומים חוצבי להבות של חבר הכנסת יעקב אשר של 20 דקות.
יעקב אשר:
מה יש לכם, כל העיניים שלכם עליי.
שרון ניר:
אני פחות מדקה מדברת ואני פורשת תפיסת עולם מגובשת אז פתאום סותמים לי את הפה.
ינון אזולאי:
שרון, אבל יעקב לא דיבר, זה רק היה קריאות ביניים.
שרון ניר:
רבותיי, חברי הכנסת המכובדים, זה לא עובד ככה, אני אגיד את תפיסת עולמי המגובשת ואני אבקש גם תשובות לכך. היות שהצעת החוק הזאת לא באמת מביאה מצב שבו לכל אזרח במדינת ישראל יש חובה, אלא היא עושה באמת איזה שהוא - - -
שרון ניר:
היא עושה איזה שהוא קווץ' והיא מביאה לנו פחות מ-6%-7% מהבריכה, אני רוצה להבין דבר אחד, אם יוכל רח"ט תומכ"א לפרט לנו בדיוק את השיקולים שלו שדרכם הוא מחליט מי לשירות צבאי ומי לאחר ובאיזה שלב ומה הם השיקולים שעומדים בפניו כדי לעשות את זה. נשמח לדעת את זה מתוך הבנה שכל חייל - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא רגע, שרון, השאלה ברורה, הוא יענה לך. אם יש לך שאלה נוספת, בבקשה.
שרון ניר:
לא, זה פשוט לא יאומן, שרק לי אתה סותם את הפה.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה לא יאומן. אם יש לך שאלה נוספת תשאלי, אני רוצה לשמוע כבר את התשובה. אני רוצה לשמוע גם עוד קול.
מאיר פרוש:
יש לי גם רעיון, היושב ראש, בג"צ הרי ביקש שהממשלה תתייחס בהקדם בעניין של הערבים, גם שם תהיה השאלה מה נותנים להם, שירות לאומי, אזרחי, ביטחוני –
מאיר פרוש:
אז שי שהולך לענות תשובה, שיחשוב גם על הרעיון מה עושים.
שרון ניר:
אני בעד, חבר הכנסת פרוש, חוק גיוס אחד לכולם.
שי טייב:
אני אשתדל לענות על זה. קודם כל העניין הוא לא חוסר התאמה לצבא פה, כי אם היה חוסר להתאמה כנראה היה מקבל פטור מהצבא שלא קשור לשירות אזרחי כזה או אחר, או שירות חליפי כזה או אחר.
דבר שני, אמרתי קודם, אני חושב שכולם יכולים לשרת. לפוקד יש שיקול דעת, הוא בוחן מי עומד מולו והוא גם יכול לבחון מי מתאים יותר ומ...
שרן מרים השכל:
אז המשמעות של מיהו הפוקד היא מאוד מכריעה, אני אשמח אם תוכלי לברר ולענות לנו.
שי טייב:
יש קריטריונים, הקריטריונים המקדימים, קודם כל הגיל, הצורך, היכולת שלנו וכן הלאה, ועכשיו הפוקד יושב מול המקרה שעומד לפניו ומקבל החלטה. בשביל זה הוא הפוקד. הוא מקבל אגב החלטות הרבה יותר מורכבות, או לא פחות מורכבות, לא יודע אם הרבה יותר מורכבות, על המון דברים והוא מוסמך להיות פוקד גם. לא רק מוסמך כי השר...
מטי צרפתי הרכבי:
עדיין לא השתכנעתי שבמערך השיקולים של הפוקד אפשר לגזור או איך קובעים את אותם 10%, מתוך אותה בריכה של ראויים.
יעקב אשר:
זה לא אוטובוס שיוצא משכונה מסוימת.
שרון ניר:
מה שאני בטוח השתכנעתי, שזה לא צריך להיות בתוך היעד.
יעקב אשר:
זה אנשים שפונים לשירות האזרחים, רוצים - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני טוענת שמבחינת הקריטריונים, אמרת מוטיבציה, התאמה, יהיו 30%, 40%, 50%, עדיין איך תגזור את ה-10% העליונים שיקבלו את ההטבה המאוד מאוד משמעותית הזאת?
שי טייב:
העניין לא מדבר על 10%, אם ה-10% כן ייספרו או לא ייספרו ביעדים והתייחסתי לזה.
שרון ניר:
רח"ט תומכ"א, אמרת שאתה לא בעד שזה יהיה שירות אזרחי? פספסתי אותך.
שי טייב:
הפוקדים ביחידת מיטב בצה"ל מקבלים המון המון החלטות שמבוססות על הידע המקצועי שלהם וגם על ניסיון וגם על האינטואיציה וגם על שיקול דעת, הם מקבלים החלטות להכניס אנשים שלא התאימו ללחימה והם מאוד רוצים, כן להכניס אותם ללחימה. הם מקבלים החלטות על פטור, מקבלים המון המון החלטות. יש קריטריונים בסיסיים ועכשיו יש...
שרן מרים השכל:
אבל הם לא סיימו לענות. אני שאלתי את מירי גם על העניין של הנוכחות של הרשויות של שב"כ, משטרה, שב"ס, כל פעם שאנחנו מדברים על הנושא של שירות אזרחי בסעיפים האלה.
מירי פרנקל-שור:
השאלה המתרכזת היא מאוד נקודתית, בהעברת החיילים מצה"ל לשירות אזרחי בגופים הביטחוניים. זה לא עניין של הגופים, הגופים הרי תמיד מוכנים לקבל כוח אדם.
שרן מרים השכל:
כן, אבל מה שיעקב אשר אמר הוא שזה הצרכים שלהם, שהם צריכים את זה ושזה ממלא חלל אחר. חשוב שגם הם יהיו פה לענות על הדברים האלה.
יעקב אשר:
ברור שגוף כמו מוסד ייקח לעצמו סתם אנשים שיישבו.
יעקב אשר:
הם נמצאים פה במשך היום. שאלה אחרת, אדוני היושב ראש.
שרון ניר:
גם אני רוצה לשאול עוד שאלה, אדוני היושב ראש. להגיד אמירה.
יעקב אשר:
גברתי היועצת המשפטית, הייתי רוצה גם את הקשבתך, גם שלך, חבר הכנסת אזולאי. הנקודה שאנחנו צריכים להסתכל עליה בבואנו להחליט את ההחלטות הללו היא בסופו של דבר האם זה חוסך כוח אדם לצה"ל או תורם לכוח אדם בצה"ל או לא. מהידע שלי יש לפחות מ-2,000 אנשים שנמצאים היום בגופי הביטחון האלה, אותם ארבעה-חמישה גופי הבי...
שרון ניר:
נכון, זה נקרא חיילים מחוץ לסד"כ.
יעקב אשר:
בדיוק, והפנה אותם. אם לצורכי החוק הזה, ופה אפשר להתווכח אם צריך או לא צריך, ורח"ט תומכ"א בצדק אומר שהוא לא בא להחליט לנו מה צריך לעשות או לא, יש מספיק סיבות למה כן, לא כרגע המקום לדבר עליהן, לא צריך להרחיב עליהן, אבל השאלה בסופו של דבר, בקצה החוט, גברתי, אם היום צה"ל תורם 2,500 חיילים, כרגע, בזו השע...
שרון ניר:
קודם כל אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו פה. ככל שאני חושבת יותר על הנושא הזה - - -
יעקב אשר:
לא שאלתי אותך, שאלתי אותה. הפרוטוקול עוד יחשוב שאת עונה לי.
שרון ניר:
אדוני, אני לא עונה לך, אני מתבססת על ניסיוני הרב בצה"ל, לשמחתי שיש לי, ואני מנסה להבין את המניפולציות שנעשות כאן בכל הניסיון לא לתת מענה לצה"ל. אני יושבת פה ואני אומרת לעצמי, חוסר הבנה מוחלט של הוועדה ולכן חוות דעתי הולכת ומתגבשת יותר ויותר בנוגע לסעיף הזה.
אני רוצה להגיד את המסקנה שלי מכל הדיון שיש...
יעקב אשר:
אבל הוא כל שנה תורם 2,500 חיילים.
שרון ניר:
היות שאתה נמצא פה הרבה שנים אתה יודע את זה, כמו שאני מכירה את זה מהצד השני, שנים צה"ל מגיע לכאן ואומר, ותקן אותי אם אני טועה, רח"ט תומכ"א, שהוא לא רוצה לתת חיילים מחוץ לסד"כ כי הוא רוצה יותר חיילים בצה"ל, כי הוא צריך יותר חיילים בצה"ל, כי יש צרכים לצה"ל. שהולך וחוזר כל שנה ואומר תורידו לי את היקף הח...
יעקב אשר:
הכול טוב ויפה, אבל כעת חיה יש 2,500 כאלה, מה לעשות?
שרון ניר:
אז עכשיו לא רק ניתן לו היקף חיילים מחוץ לסד"כ, ניתן לו גם שירות לאומי ביטחוני.
יעקב אשר:
אם זה מיותר תמחקו את זה לגמרי.
שרון ניר:
עזבו אותנו מכל השבילים העוקפים האלה, תנו לצבא כוח אדם ללוחמים. אני לא מצליחה להבין את זה. לכן תפסיקו כבר עם הפטנטים האלה.
אלון שוסטר:
אני מבין את מה שאומרת שרון ואני יכול להתחבר, משום שמספר היעד המוחלט הוא מספר נמוך. אם אנחנו מסכימים, אם נסכים, ברגע שנסכים, על מספר יעד הגיוני, על אחוז סביר מבין המלש"בים מהחברה החרדית –
אלון שוסטר:
אני לא נכנס לזה, אני רק אומר שהדיון המרכזי הוא מספר האנשים המוחלט, אומרת שרון אם המספר הוא כל כך נמוך – שרון, חשוב לי שתקשיבי, אני מנסה לפרש את האמירה שלך לנוכח המשימה הגדולה.
(היו"ר בועז ביסמוט)
שרון ניר:
אני מצטערת שלא שמעת את זה, למרות שאתה לא אוהב להקשיב לי.
שרון ניר:
אבל אני מצטערת שלא שמעת, שיעדכנו אותך.
אלון שוסטר:
מה שאומרת שרון זה עניין עקרוני שאומר, לנוכח המספר הנמוך של היעד, היעד הוא נמוך, ומתוך היעד הנמוך ממילא הזה לא הגיוני שנגזור 10% וכו'. האמירה הפוזיטיבית שלי זה שברור שיש צורך גם במקומות שמחוץ ליחידות הלוחמות בצה"ל או תומכי הלחימה, אבל העניין המרכזי הוא מהו היעד. מתוך יעד כל כך קטן אני מתחבר לאמירה שמ...
אלעזר שטרן:
בועז, רק רוצה שתדע, כיוון שהזכרת את חברי הכנסת הוותיקים, מעולם אצל יעקב אשר לא היה דיון שנמשך אחרי שמונה בערב ולא היה כיבוד.
יעקב אשר:
והכי יפה שלא רואים את זה עליי.
היו"ר בועז ביסמוט:
נפסיק רגע עם ההתבדחות, אני מניח שיש לו דברים חשובים ורציניים להגיד. תציג את עצמך.
דוד שרז:
קוראים לי דוד שרז, מפקד בסיירת מטכ"ל במילואים, 11 שנים הייתי בצבא, הובלתי מבצעים של היחידה, אני מוביל גם את תנועת 'אל הדגל'. אני שמח להיות פה בשעה הזאת דווקא בגלל שיש פה פורום יותר קטן ואני מקווה שהדברים שאני אגיד ייקלטו. אני יודע שהרבה פעמים זה במה לכל מיני הצגות ופרובוקציות.
אני רוצה לשתף אתכם בחו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים. מישהו מבין חברי הכנסת עדיין לא דיבר? משה, חייבים לך נתונים ואני רוצה גם את החברה האזרחית וגם את משרד האוצר.
מטי צרפתי הרכבי:
שאלה קצרה לייעוץ המשפטי, ושוב אני חוזרת לפוקד ולאמירה של תת אלוף טייב לגבי שיקול הדעת וההבנה והמקצועיות של צה"ל בבחירה. חוזר לי הבג"צ, ב-2017, שכל שנה קיבלו הארכה והארכה והפוקד היה אמור להיערך ולפני שנתיים, כשפג התוקף של הדחייה, והפוקד לא עשה את עבודתו בשורה התחתונה ואני שואלת - - -
מטי צרפתי הרכבי:
בזה שברגע שפג החוק של דחיית שירות של בחורי הישיבה הוא היה צריך לגייס את בחורי הישיבה. אז יש היערכות של הצבא, אבל יש גם כשל בפיקוח שהפוקד יעמוד בפסיקת בג"צ, שכבר שנתיים לכאורה אין - - -
שי טייב:
במה הפוקד לא עמד בפסיקת בג"צ?
שי טייב:
יש ייעוץ משפטי שאמר איך לגייס, מה השיטה, הוצג פה עשרות פעמים, איך מתחילים, כמה צווים, עם תבחינים, בלי תבחינים וכרגע דה פקטו לכל האנשים יצאו צווים. אני לא יודע מה זה הפוקד לא עמד בעניין והכול ב - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני רוצה לחדד ואין לי טענות אליכם, אני רוצה לומר שמי שממנה את הפוקד כשל בתפקידו כי הוא לא הצליח לעמוד בפסיקת בג"צ, לפחות בשנה-שנתיים האחרונות.
יעקב אשר:
מי מינה את הפוקד? ביבי? מי זה היה?
מטי צרפתי הרכבי:
הפיקוח על הפוקד, האחריות של הפיקוח על הפוקד. בסוף ממנים פוקד שרוצה לעשות את עבודתו ויש מעל הפוקד ממונה ויש פיקוח, וזה לא נעשה, ואני מסכימה עם מה שאמר האדון לפני, אנחנו מתפלפלים בסעיפים, ואני מסכימה עם מה שהוא אמר, זה דיני נפשות. ויש חוק, יש פסיקת בג"צ, ואנחנו מתברברים לנו באמת עד שעה מוקדמת, הרי יש ...
אלעזר שטרן:
אני חושב, ואני לא פותח את זה לדיון, מכיוון שהדיון עוד יגיע. דרך אגב נגיד ההערה שלי וההצעה שלי, מירי, זה להגיד לשי טייב את כל מה ש – איפה זה ייכנס בסוף? מה קורה עם זה ששמעו את ההערות?
ינון אזולאי:
זה לא יחזור להתייחסות, היום הוא מסיים את הסעיף הזה, הסעיף הזה מתקדם הלאה, מה יחזור? בסופו של דבר יהיה חוק שעליו מצביעים.
שרון ניר:
סליחה, אנחנו מתנגדים לסעיף הזה.
ינון אזולאי:
אז תצביעו או תשימו את זה כהסתייגות. זה הליך חקיקה רגיל, לא צריך בחוק לעשות מעבר למה שעושים בהליך חקיקה.
יעקב אשר:
כמו בכל ועדה. שומעים את הדברים, רושמים את כל ההערות.
היו"ר בועז ביסמוט:
בדיוק, אני לא עושה שום דבר מהפכני, שום דבר שלא ראית. אבל הרווחת עוד חמש דקות.
אלעזר שטרן:
בועז, עוד פעם עם מה הרווחת? בתוך הסעיף יש הפניות לחוק השירות הלאומי מ-2014. 2014 זה חוק גדול, יש שם סעיפים - - -
מאיר פרוש:
אבל בג"צ פסל את 2014, למה הוא שייך אלינו?
רום בר-אב:
אני רוצה להתייחס לסעיף הגילאים. היה דיון פה בין היועצת המשפטית לבין רח"ט תומכ"א על עניין הגיל הקובע, גיל המעבר לשירות לאומי.
רום בר-אב:
אני לא רוצה להכריע, אני רק רוצה להגיד, דיברנו על זה פה גם בשיחה יותר מוקדם במהלך היום, על זה שהכללים והחוקים שאתם קובעים פה הם מתמרצים וקובעים התנהגות של האנשים שנכנסים לתוך המערכות האלה וברגע שקובעים גיל - - -
רום בר-אב:
אז אני רק אגיד, ברגע שקובעים גיל מעבר לשירות לאומי, לא משנה אם הוא 19 או 21 או 24, כל גיל שינקבו בו, זה מייצר תמריץ לאותו פרט לחכות עד גיל המעבר הזה, לא משנה איזה גיל הוא יהיה. לכן כל גיל שאתה נוקב אתה מאפשר מעבר ממערכת אחת למערכת שנייה שמאפשרת גם ביטול של הסנקציות כשאתה נכנס אליה ובהגדרה פוגעת ביכו...
רום בר-אב:
לא, אני אומר שככל שאתה מייצר גיל נקוב - - -
יעקב אשר:
זה אני הבנתי, ככל שאתה מדבר על 10% בסך הכול, שאתה יכול לייצר עד מוחרתיים אבל אין קיבולת לכל אלה שיישבו וימתינו.
רום בר-אב:
לא, 10% ייחשב ביעדים, זה לא אומר שרק 10% ישרתו בשירות הלאומי. 10% סופרים ביעדים, יותר מ-10% יכולים לשרת בשירות הלאומי.
רום בר-אב:
אני אומר שעצם קביעת היכולת לאפשר בחירה בשירות הלאומי, לא משנה הגיל הקובע, רח"ט תומכ"א הציג עמדה שאומרת שהגיל שנקוב כרגע הוא נמוך מדי וצריך להגדיל את הגיל כדי לאפשר שאנשים בגילאים צעירים יבואו להיות לוחמים. אני אומר שעצם זה שאתה מייצר גיל נקוב אתה לא תרוויח את הלוחמים שאתה חושב שאולי תקבל מתחת לגיל ה...
רום בר-אב:
שהשירות הלאומי לא יהיה חלק מההסדר כי הוא לא מספק מענה לצרכים הביטחוניים.
רום בר-אב:
חשבתי שזה ברור, אז אני מחדד את זה, הוא לא מספק מענה לצרכים הביטחוניים, הוא לא מפחית את שירות המילואים ולכן לעמדתנו לא נכון שהוא יהיה חלק מהחוק.
יעקב אשר:
אז אני אשאל אותך שאלה, מה ששאלתי מקודם, אם המידע שלי הוא נכון, ונכון, כי לא הכחישו את זה, יש 2,500 חיילים שהוסוו לאותם מקומות, למה אתה חושב שזה לא תורם לצבא?
רום בר-אב:
כפי שאמר פה קודם רח"ט תומכ"א, רוב החיילים שמוצבים באותם ימ"לים הם חיילים שלא עונים לדרישות של 12,000 החיילים החסרים לצורכי צה"ל היום.
רום בר-אב:
אמרת, הרוב לא עומדים בתנאי הסף, זה מה שאמרת.
שרון ניר:
רק אפשר להגיד שבכל מקרה חייל שהתגייס והוא חרדי - - -
שרון ניר:
חייל שהוא התגייס והוא חרדי יוכל גם ללכת לתפקידים האלה של מחוץ לימ"ל, נכון?
רום בר-אב:
אתה יכול לדייק אותי, זה מה שאני הבנתי.
ינון אזולאי:
זה אליפות אצלכם להכניס מילים לפה לאחרים. בסדר, אתה יכול לשאול אותו אם זה נכון מה שהוא אמר, שאתה חושב כך.
רום בר-אב:
אין בעיה, אפשר לדייק אותי. שי, בבקשה תדייק אותי, אני הבנתי שאתה אמרת שרוב האנשים שעוברים לשם לא עומדים בתנאי הסף של מה שאתה צריך, חלק מהם אולי יעמדו ויאפשרו לך לשחרר חלק מהחיילים, אבל הרוב לא. זה מה שאני הבנתי שאמרת, אפשר גם לבדוק בפרוטוקול מה בדיוק נאמר.
שי טייב:
אני עונה. אמרתי שחלק מהם יעמדו באופן ישיר וחלק מהם יעמדו בניהול של משק כוח האדם בצה"ל. זה מה שאמרתי, לא במילים האלה - - -
רום בר-אב:
האם הם יתרמו לאותם צרכים שיש עכשיו, ל-12,000 החיילים?
שי טייב:
רגע, רגע, רגע. ביקשת לדייק אותך אז תן לי לדייק אותך.
שרון ניר:
אני רוצה גם להגיד משהו בקשר לזה.
ינון אזולאי:
יש מדיניות של שר האוצר, גם במכתב שכפיר בטט למשל יוציא, שר האוצר יודע מזה?
ינון אזולאי:
עם כל הכבוד, יש מדיניות, אתם אולי לא יודעים איפה אתם נמצאים.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, מאחר שאני אמרתי כשיצאת, ואני לא אחזור על כל מה שאמרתי, אבל השורה התחתונה אמרתי שאני מתנגדת לזה ש-10% יהיה לשירות אזרחי-ביטחוני. אני רוצה להגדיל ולומר שעדיין אם חייל חרדי יתגייס במסגרת המכסה ונחליט להוריד את היעד הזה של שירות אזרחי-ביטחוני, הוא עדיין יוכל, לשיטתו של רח"ט תומכ"א, להיו...
שרון ניר:
נכון, וזה גם הרבה יותר שוויוני, בדיוק.
משה טור פז:
את יכולה להסביר מבחינתך מה המשמעות של מחיקת הסעיף?
איילת לוי נחום:
הסעיף הזה הוא סעיף שהמקור שלו בהצעת החוק הממשלתית בנוסח הכחול שעברה דין רציפות והמסלול הזה אפשר - - -
מאיר פרוש:
הממשלה אימצה את מה שנתנו לה, מה שהיה קודם.
איילת לוי נחום:
הממשלה הנוכחית אימצה את מה שהיא אימצה, נכון. זה המשמעות של החלת דין רציפות.
דרור גרנית:
אבל צודק חבר הכנסת פרוש, שנדמה לי שכבר בהחלטת - - -
דרור גרנית:
בדיון בערר היו הסתייגויות מהסעיף הזה, הוא צודק.
שרון ניר:
אני אוציא את הקטע הזה, הוא מצדיק אותך ואתה מצדיק אותו.
ינון אזולאי:
הוא רוצה לשמוע האם גם היועצת המשפטית של משרד הביטחון מצדיקה אותו.
אלעזר שטרן:
אני יכול להגיד יותר מזה, כשאני שאלתי היום בנוכחות יוסי, מזכיר הממשלה, אם היה דיון או לא היה דיון, ואת הדיון הזה של החלת חוק הרציפות הוא הגדיר כדיון ולכן זה כן נכון להגיד שזה לא משנה כרגע איך זה הגיע, אם זה דין רציפות או לא, הממשלה דנה בעניין הזה ומי שירצה יש לי את הפרוטוקול שאני יכול לתת לכם ברגע.
אלון שוסטר:
אני חושב שצריך להסביר למה הסעיף הזה נמחק.
איילת לוי נחום:
הסעיף הזה אפשר לקבוע מסלולי שירות מקוצרים למי שמלאו לו 21 שנים ומעלה. מסלול אחד הוא מסלול של שלושה חודשים שהמטרה שלו היא להכשיר לשירות מילואים והמסלול השני הוא של שלושה שבועות שהמטרה שלו הייתה הכשרה לתפקידי חירום והצלה. הרעיון היה, ושוב, אני חוזרת לסעיף המטרה, שלנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים לא נ...
משה טור פז:
שי טייב, את הסעיף הזה אתם אוהבים, זה שמחקנו, כי אתם אוהבים שירות לאומי אזרחי. זה מוזר לי.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל היום היעדים מגיעים במקסימום ל-50% מרף הגיוס. היום ההצעה לגבי היעדים במלא זה 50% ממחזור גיוס, זאת אומרת שלהבנתי תורתו אומנותו צריכים קריטריונים. אתם אומרים שהקריטריון הוא מספרי, הוא 50%. זאת אומרת איך מגדירים תורתו אומנותו? אומרים - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא מבינה, כי אם יש קריטריונים להגדרה של תורתו אומנותו, מי שנופל תחת הקריטריונים ויגידו לא יותר מכך וכך, אתה חותך פלח, אבל אם אתה אומר 50%, לכאורה בתוך ה-50% שלא יתגייסו יהיו כאלה שלא יעמדו בהגדרה תורתו אומנותו. את מבינה?
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא מדברת על הסעיף. יכול להיות שצריך להיות עוד הרחבות, אנחנו מדברים על שוויון בשירות גיוס חובה, יכול להיות שהחוק הזה צריך לתת את דעתו גם לנטל המילואים בצורה יותר ישירה, כי יש 50% ברזל, יכול להיות שהם צריכים – אוקיי, קבעתם ביעדים, אני לא מסכימה, אני חושבת שתורתו אומנותו מגדירים, קובעים רף עליון, א...
מירי פרנקל-שור:
אני מבינה מה שאת אומרת, מדוע לא להכשיר חיילים במעמד תורתו אומנותו, מדוע לא להכשיר לשירות סדיר מקוצר שיוכלו לסייע בנטל המילואים. אפשר לעשות את זה, אבל מה חשוב לדעת שזה לא ייכלל ביעדים.
ינון אזולאי:
הצבא רשאי היום לפתוח את המסלולים הקצרים האלה ורק הוא לא אומר אותם ביעדים.
מטי צרפתי הרכבי:
ברור שזה לא צריך להיכלל ביעדים, אבל את מסכימה איתי שמצד אחד את קובעת קריטריון של מהו תורתו אומנותו, מצד שני את אומרת המקסימום יהיה עד 50% ממחזור גיוס, אני טוענת שזה צריך לבוא מלמעלה.
אלון שוסטר:
אני רוצה לומר כך, אני מבין את הנימוקים למה להוריד כי זה להתמקד בנושא הגיוס לצה"ל, מאה אחוז, אני רק רוצה לומר שבעולם מתוקן שצריך לשאוף אליו אלו מסלולים שצריכים להיות כלים בידי הפוקד, בידי כולנו, החברה החרדית, כדי למקסם, לייצר אופטימיזציה של שירות. גם המסלולים האלו, כפי שהם קיימים היום, בעולם נכון שבו...
שלומית רביצקי טור פז:
אני רק אגיד בקצרה שאני חושבת שיש מקום לבניית מסלולים בלי קשר להיספרות ביעדים, זאת אומרת צריך להבחין פה בין שאלת הספירה ביעדים, שבה ודאי שאי אפשר להכניס מסלולים מקוצרים, לבין עצם העניין לייצר מסלולים עבור נניח גילאי 23 פלוס לריקון הבריכה ואז יש עניין ביצירת, כמובן לפי צורכי צה"ל, מסלול שהוא ארוך דיו ...
דרור גרנית:
יש שאלה על הסנקציות ויש שאלה על ההטבות שכן או לא יינתנו, זה גוזר - - -
דרור גרנית:
אבל זה לא ריקון הבריכה או חד פעמי, זה שוב פעם חוזר לעניין היעדים, שאני לא רוצה להרחיב כרגע, אבל לייצר את המסלולים האלה גוזר סדרה ארוכה של שאלות, גם לעניין הסנקציות וגם לעניין ההטבות שמנגד ולכן ברגע שאתה מייצר את המסלולים האלה ופותח את המסלולים הקצרצרים המקוצררים האלה ואז אתה אומר טוב, מי שעשה שלושה ...
אלעזר שטרן:
רק הערה אחת, כמו שהבטחתם שעוד נגיע לעניין הזה, אני רוצה להזכיר שגם כל הפרק הזה שאנחנו דנים בו, אם באמת היינו הולכים ואמרנו שעוד נגיע לדיון הזה, לעניין של מכסות ולא של יעדים, גם העניין הזה היה מיותר על כל הקומבינות שחבויות פה.
משה טור פז:
תודה רבה. שאלנו אתמול, הועלה פה אתמול נושא הספירה של החרדים שמתגייסים לצה"ל. הזכיר פה אתמול בוגר ישיבה ציונית דתית שהם מנועים בתוך המוסדות הנספרים כחרדים לעניין גיוס לצה"ל ושאלתי פה את רח"ט תומכ"א האם יש להם נתונים, לאור זה שהם לפני שבועיים קיבלו ממשרד החינוך נתונים כמה מוסדות וכמה תלמידים נמנו בשנה...
שי טייב:
קודם כל אני אגיד שמה שאני אתייחס לשנה האחרונה לא מתבסס על מה שקיבלנו ממשרד החינוך עדיין, כי זה בספירה, אבל גם מאז הפקת הלקחים של ועדת רוני נומה הוחלט בדיוק את מי סופרים. בתוך הדבר הזה יש שלוש קבוצות מרכזיות, את סוגיית מי שהוא בתרבותי ייחודי, למעט ישיבות ציוניות שהן בתרבותי ייחודי כי יש שם סעיף בחוק ...
משה טור פז:
9% עד 12% מאלה שרשומים כהתגייסו לצה"ל כחרדים הם בעצם ציונות דתית?
שי טייב:
הם תחת הקטגוריה של פיקוח חרדי. הם לא במוסד תרבותי ייחודי והם לא במוסדות צו השר, הם בפיקוח חרדי. כשאנחנו ספרנו השנה, וגם זה בא בגלל ביטול חלק מהיכולות על דיחוי, עלה העניין הזה של האם הפיקוח חרדי כולו הוא באמת מוסדות חרדיים, למרות שהוא נקרא במשרד החינוך פיקוח חרדי. בתוך הפיקוח החרדי יש לא מעט מוסדות ח...
שי טייב:
אני אענה, חבר הכנסת אזולאי. שר הביטחון יכול להכיר במוסד כמוסד של צו השר ואז יספור אותו. אם הוא לא עשה את ההכרה הזאת אז הוא לא יכול.
ינון אזולאי:
אין בעיה, אבל הוא לא יכול להוריד לו בגלל זה.
שי טייב:
לא אמרתי להוריד, הוא אמר שהפיקוח החרדי, הקטגוריות הרלוונטיות לספירה, עוד פעם אני חוזר לג'1, לא יודע מה יהיה פה עכשיו, עוד נגיע לסעיף הזה, יהיו תרבותי ייחודי ומוסדות צו השר. אם רוצים להכליל משהו מהפיקוח החרדי, כי זאת ישיבה באמת חרדית, כי יש ישיבות חרדיות בפיקוח החרדי, צריך לעשות את התהליך של צו השר כ...
שי טייב:
כן. רק אני מזכיר רגע, ואני בכוונה אומר את הדבר הזה, אני ציינתי בכל הפעמים שאמרתי פה את הנתונים של 2024 שמדובר בהערכה, גם בגלל שלא היו נתונים של משרד החינוך, גם בגלל שיש פה הצלבות בין משרד החינוך ומשרד העבודה, כי יש פה שנה פה ושנה פה - - -
שי טייב:
אמרתי שלשום שהיא נגמרה לפני כשבועיים. לכן אל מול אותם 2,900 פלוס שאמרתי, 275 אנשים, סדר גודל, 8.9% הם כאלה שנספרו דרך הפיקוח החרדי. מעתה ואילך כשנסכם פה את שיטת הספירה אני מניח שהם לא יוכלו יותר להיספר שם.
דובי ויסנשטרן:
בגלל השעה, סיימתם לדבר על השירות האזרחי ואני רוצה, ברשותכם, לתת את ההתייחסות שלי לשירות האזרחי הביטחוני שקיים דווקא בזק"א. אני ממש מבקש מחברי הוועדה לא לסגור את הדלת של האמון שנבנה עד היום עם זק"א, עם איחוד הצלה, ודאי עם מד"א, שכרגע מורידים אותם, ועם כב"ה, משום שהדבר החשוב ביותר שמנסים לבנות פה זה א...
דובי ויסנשטרן:
אני רוצה רק עם לב ונשמה, אל תסגרו את הדלת שכבר פתחתם.